ד' נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ ואח'

הבקשה

1. לפניי בקשה מטעם הנתבעת מס' 2, להבאת ראיות לסתור, המוגשת לפי סעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: "החוק").

2. ענייננו בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בשתי תאונות דרכים; האחת אירעה ביום 15.2.2009 והשנייה ביום 12.1.2010 (להלן : "התאונה השנייה"); הנתבעת 1 ביטחה את הרכב בו נסע התובע בתאונה הראשונה והנתבעת 2, המבטחת בתאונה השנייה.

3. התאונה השנייה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה וועדה רפואית לעררים של המל"ל קבעה לתובע דרגת נכות רפואית צמיתה בשיעור של 5% בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני, לפי סעיף 37(7)א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956.

4. המבקשת טענה בבקשתה כי בהחלטת הוועדה נפלו פגמים מהותיים, הנוגעים לעצם קביעת הנכות ולשאלת הקשר הסיבתי בין הנכות לתאונה וביקשה להתיר לה הבאת ראיות לסתור ומינוי מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש.

   התובע התנגד לבקשה וטען שאין מדובר במקרה חריג או יוצא דופן המצדיק מתן רשות להבאת ראיות לסתור.

5. להשלמת התמונה יצוין כי תלויה ועומדת לפני ביהמ"ש, בקשתו של התובע למינוי מומחה רפואי לבדיקתו וקביעת דרגת נכותו, עקב התאונה הראשונה (שאינה תאונת עבודה). לטענתו, עקב ולאחר התאונה הראשונה סבל, וממשיך לסבול, מרגישות במימוש ומהגבלה בתנועות ע"ש מותני. הנתבעת 1 התנגדה לבקשה וטענה כי פגיעתו של התובע בתאונה הראשונה היתה קלה, וכי תלונותיו קשורות לעברו, שכן היה מעורב בתאונות קודמות בגינן התלונן על בעיות בצוואר.

   ההליכים במל"ל

6. התאונה השנייה בה היה מעורב התובע, אירעה תוך כדי עבודתו ומכאן פנה הוא, למוסד לביטוח לאומי, להכרה בה כתאונת עבודה. התאונה הוכרה ככזו וועדה רפואית מדרג הראשון, קבעה לתובע, ביום 7.7.2010, נכות זמנית בשיעור 20% עד 31.12.2010.

7. בחלוף חמישה חודשים, הובא עניינו של התובע בשנית לפני וועדה רפואית, וזו קבעה לאחר שבדקה אותו, כי לא נותרה אצלו נכות צמיתה עקב התאונה (החלטה מיום 7.12.10).

   בפרוטוקול הועדה נכתב : "... יתכן עם הגבלה קלה בכיפוף 4- 1/2 3 סמ' על רקע שינויים ניווניים בע"ש מותני שלא קשורים לאירוע הנדון".

   בסעיף סיכום ומסקנות נרשם: "לדעת הפוסק מצבו מבחינה אורתופדית לצמיתות. בבדיקתו היום לא ניתן לראות הגבלות תפקודיות הקשורות לאירוע. אין לשלול שינויים ... סובייקטיבי מסוים של כאבים בגב נמוך על רקע שינויים ניווניים אך זה לא קשור לאירוע הנדון אלא למצבו של ע"ש מותני שהתפתח במשך שנים רבות לפני האירוע. כיום אין לראות מגבלות שקשורות לאירוע. לאור זאת הפוסק אינו מקבל חוו"ד של ד"ר חביב אללה בהקשר לאחוזי הנכות כקשורים לאירוע הנדון. לדעת הפוסק לא נותרה נכות מבחינה נוירולוגית".