ת"א 39737-03-22 שחם נ' ק' ואח'

1.המנוחה ו.ר.ש. ז"ל הלכה לבית עולמה ביום 17.3.22.

2. במוצאי שבת, 19.3.22, הוגשה בקשה דחופה למתן צו ארעי במעמד צד אחד וצו מניעה זמני, אשר ימנע קיום הלוויה ו/או קבורה למנוחה, זאת כיוון שרצונה של המנוחה היה להישרף ולא להיקבר. ההלוויה במקור היתה אמורה להתקיים ביום ראשון בצהריים אך הוקדמה למוצאי שבת בשעה 23:00 בשל פקקי תנועה חריגים, שהיו צפויים להיות בגוש דן, בשל הלווייתו של הרב קנייבסקי זצ"ל.

3.בהחלטתי מיום 19.3.22 לא נתתי צו ארעי במעמד צד אחד.

קבעתי מועד לדיון בבקשה ליום 29.3.22 על מנת לאפשר למשפחה לשבת שבעה ולקיים את הדיון רק בתום השבעה.

4.זמן קצר לאחר מתן החלטתי הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על החלטתי לבית המשפט העליון (רע"א 1928/22).

כב' השופט עמית דחה את בקשת רשות הערעור אך קבע, כי דיון בבקשה יתקיים לא יאוחר מיום 22.3.33.

לפיכך נקבע דיון ליום 22.3.22 והוריתי למשיבים להקדים את הגשת תגובתם לבקשה למתן סעד זמני.

5.תגובת המשיבים:

המשיבים 1-3, ילדי המנוחה , הגישו תגובה, אשר ניכר ממנה עד כמה בקשת המבקש- התובע מצערת אותם.