ת"א 39330-10-15 סלוקי נ' ביטון ואח'

1.המבקשים הגישו התנגדות לביצוע ארבעה שיקים שמשכה המבקשת ולהם ערב המשיב. המבקשים ניכו את השיקים אצל המשיב אשר הגיש את השיקים לביצוע. בדיון מיום 10.10.16 נקבע כי מאחר ומדובר בתביעה לביצוע שיקים, יגישו הנתבעים ראיותיהם תחילה ובמידה וחולקים על קביעה זו יגישו בקשה עד ליום 1.11.16.

ביום 1.12.16 הודיעו הצדדים על הסדר דיוני ביחס להשלמת הליכים מקדמיים וכן על הסכמה לארכה להגשת תצהירי המבקשים תחילה, עד ליום 15.1.17. ביום 15.12.16 הוגשה בקשה זו במסגרתה מבוקש לסלק התביעה על הסף מאחר ולטענת המבקשים יש להחיל על בקשת הביצוע את חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. באותה בקשה מבוקש לחייב את התובע להגיש ראיותיו תחילה וכן לתת צווים ביחס לפירעון שיקים שמסר המשיב למבקשים כתמורה בגין עסקת הניכיון.

2.לאחר עיון בבקשה ובתגובות, עולה כי דין הבקשה להידחות ביחס לשינוי סדר הבאת הראיות והבקשה למחיקה על הסף. ביחס למסירת המידע לא מצאתי מקום להימנע ממתן הצווים המבוקשים.

למרות הניסיון לסרבל את ההליך, לא מצאתי כי יש להחיל על המקרה הנדון את חוק הלוואות חוץ בנקאיות. החוק האמור חל גם על שטרות שנמסרו אגב עסקה להלוואה חוץ בנקאית. הוראה זו מטיבה נועדה לחול על שטרי חוב או שיקים לביטחון שניתנו בקשר להלוואה חוץ בנקאית מאחר וסכומם מגלם בתוכו את התמורה הכוללת שישלם הלווה. במקרה הנדון ידוע למבקשים כי תמורת השיקים שמסרו למשיב קיבלו תשלום במזומן ותמורה בשיקים אחרים. הפער בין הסכום הנקוב בשיקים לסכום שקיבלו היה ידוע בעת מתן העסקה. מכלול שיקולים אלו מלמד כי מדובר בעסקת ניכיון ולא בעסקת הלוואה ואין מקום להחיל את הוראות החוק על שיקים אלו. לעניין זה מקובלת עלי העמדה בתא"מ (שלום ת"א) 14823-03-13 א.ס אילון ייעוץ ושירותים פיננסיים בע"מ נ' כהן, 12.1.15, אליו הפנה המשיב. עצם העובדה כי נוכו שיקים של המבקשת עצמה לא מלמדת כי לא מדובר בעסקת ניכיון. בנסיבות עסקה מעין זו מעמד של המשיב אינו שונה מהותית ממעמד בנק שמבצע עסקת ניכיון וגובה עמלה.

על כן הבקשה לקבוע כי חוק הסדר הלוואות חוץ בנקאיות חל על העסקה נדחית. פועל יוצא הוא כי אין בסיס לבקשה למחיקה על הסף. יתרה מכך, הפרת הוראות החוק ביחס לצירוף המסמכים לא מובילה כסעד מידי למחיקת התביעה ונפסק כי יש לבחון האם המלווה זכאי לכל הפחות להשבת הסכום שנתן. מעבר לכך, במקרה המתאים יש לאפשר תיקון התביעה על פני מחיקתה בגין המחדל. במקרה הנדון בו המבקשים ידעו מלכתחילה מה התמורה שקיבלו כנגד השיקים, הדרישה לתיקון התביעה מיתממת ולא נגרם להם עוול דיוני. על כן הבקשה למחיקת התביעה נדחית.

3.פועל יוצא מדחיית הבקשה הוא כי אין מקום לשנות את ההחלטה מיום 10.10.16 בנוגע לסדר הגשת הראיות. ראשית הבקשה לשינוי החלטה זו הוגשה לאחר המועד שנקצב לצורך כך ודי בטעם זה כדי לדחותה. שנית, לאור טיב טענות הנתבעים התובע לא יכול לצפות את הראיות שיגישו בתמיכה לטיעוניהם וממילא היה נדרש להבאת ראיות להפריך טיעונים אלו. מכלול הנסיבות מלמדות כי על הנתבעים לפתוח בהבאת הראיות נוכח טענתם כי פרעו את השיקים בדרך אחרת. הטענה כי בשיקים שקיבלו ביצעו עסקת ניכיון נוספת, אף היא טענת הגנה מטעמם ולא הופכת את העסקה עם התובע להלוואה חוץ בנקאית, אלא יכולה אולי להוות טענת הגנה כנגד התמורה שמסר התובע עבור השיקים.

4.לסעד האחרון לו עותרים המבקשים מצאתי כי יש להיעתר. ראוי לעקוב במקרה הנדון, לאור טיב הטענות, על גלגולם של השיקים שמסר התובע למבקשים ולבחון האם והיכן נפרעו בסופו של יום. אמנם היה על המבקשים להציג תמונה עובדתית מה עשו עם השיקים שנמסרו להם מהמשיב, ולא מצאתי כי פירטו היכן ביצעו בהם עסקאות ניכיון אם בכלל, ולא צירפו ראיות לכך, אולם מחדל זה לא מונע היענות לדרישה זו.

על כן רשאים המבקשים להגיש תוך 10 ימים צווים לחתימה ביחס למידע הנוגע לשיקים האמורים.

בכפוף לאמור לעיל, הבקשה נדחית.

הצדדים יגישו תוך 10 ימים מועדים מתואמים להגשת תצהירי עדות ראשית ומועד חדש לקדם משפט לאחר הגשת התצהירים.