מימי מבואות ירושלים אגודה חקלאית מרכזית שיתופית בע"מ נ' משה ואח'

פתח דבר

1. מימי מבואות ירושלים אגודה חקלאית מרכזית שיתופית בע"מ (להלן: "התובעת"), המספקת מים ליישובים באזור "פרוזדור ירושלים", טענה לקיום חוב בגין שימוש במים למשק מס' 64 במושב צפרירים, שהיה בבעלות חי חדד ז"ל (להלן: "המשק"). התביעה המתוקנת לתשלום החוב עבור השימוש במים הוגשה כנגד מר טל משה (להלן: "הנתבע 1"), המתגורר במושב גבעת ישעיהו ושעבד תקופה מסוימת במשק, וכנגד מר אדי חדד, אחיו של חי חדד ז"ל שמתגורר במשק מס' 7 במושב צפרירים, השייך להוריו (להלן: "הנתבע 2").

    

2. התובעת טענה לקיום חוב בגין מים שסופקו למשק 64 עד ליום 20.01.16 בסך 174,388 ש"ח (להלן: "החוב"). התובעת החליפה את יורשי חי חדד ז"ל בנתבע 2 לאור הטענה, שהחוב מיוחס לו מכיון שנצבר בתקופה שלאחר פטירת חי חדד ז"ל. העיזבון או בתו של חי חדד ז"ל, שירשה אותו, אינם אחראים לחוב שנוצר כתוצאה משימוש במים לאחר מות חי חדד ז"ל. לטענתה, הנתבעים אינם מתכחשים לעצם הצריכה, אלא מי מבין שניהם השתמש במים ויש לזקוף לחובתו את תשלום החוב.

    

3. הנתבע 1 טוען, כי הפסיק לעבד את הקרקע ולהשתמש במים ביולי 2013, בתחילת שנת 2014 שילם את חובותיו לתובעת בגין שימושו ולכן החוב שנצבר אינו קשור אליו. לטענתו, הפעם הראשונה בה קיבל דרישה לתשלום חוב זה, הייתה ביולי 2015, וסבר שהתייחסה לחוב שנוצר בגין שימוש במים בביתו במושב גבעת ישעיהו. את הדרישה לתשלום החוב בגין צריכת המים במושב צפרירים קיבל לראשונה רק באפריל 2016, כשלוש שנים לאחר שהודיע לתובעת שהפסיק את צריכת המים במושב צפרירים. עוד טען הנתבע 1 כי אף התובעת הודתה בעדות נציגה, כי לו היה מודיע לה על הפסקת הצריכה במושב צפרירים, לא היה מצורף להליך. התובעת אישרה שבתחילת שנת 2014 הנתבע 1 איפס את חובו ולטענתו, ביולי 2013 הודיע לה על הפסקת צריכה המים. לתמיכה בגרסתו, צרף הנתבע 1 תצהיר של מר יורם הרשקו, שהעיד, כי בקיץ 2013 בעת שמכר חציר לנתבע 2, הנתבע 2 הציע לו לחכור את השדות במשק ולעבדם.

    

4. הנתבע 2 טוען, כי הקשר שלו לתביעה מתמצה בכך שמתגורר במושב צפרירים, הינו אחיו של חי חדד ז"ל והשתמש בשטח המשק, לאחר שננטש בשנת 2015, בניסיון לגדל גידולים חקלאיים שהשקייתם במי גשמים. לטענתו, אחיו והנתבע 1 הסכימו כי מכסות המים של אחיו יועברו אל הנתבע 1, אולם החשבונות לתשלום והודעות החיוב נשארו על-שם אחיו, מכיון שהתובעת לא תיקנה את שם המשתמש. אין לתובעת רישום מדויק ועדכני של תקופת הספקת המים לנתבע 1 ובכך נמנע התחקות אחר הגורם שהשתמש במים ושעליו לסלק את החוב הקיים. לטענתו, עוד בשנת 2009 החל הנתבע 1 להשתמש במכסת המים שהוקצתה למשק 64, תחילה עבור חברת מ.ס.פ ממושב טל שחר ומשנת 2013, השתמש הנתבע במים אלו כעצמאי.

    

5. המחלוקת בין התובעת לנתבע 1, היא בנוגע למועד בו הפסיק הנתבע 1 את השימוש במכסות המים. הנתבע 2 טען שהנתבע 1 נטש את הקרקע בתחילת שנת 2015 ומעולם לא התחייב כלפי התובעת עבור השימוש במים למשק, לא השתמש במים למשק וצורף לתביעה רק מבלי שקיים קשר ישיר בינו לבין החוב הנטען.

   דיון 

6. כלל יסוד הוא כי המוציא מחברו עליו הראיה ונטל השכנוע מוטל עליו. בכדי שהתובע יזכה בתביעתו, חובה עליו להוכיח את מרכיבי התביעה, שאם לא כן, עוד בטרם תשמע ותבחן הגנת הנתבע, תדחה התביעה. על התובע לשאת בנטל שכנוע יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו, כשלאחר הוכחת עילת התביעה, תיבחן הגנת הנתבע אל מול התביעה. התובעת לא הוכיחה את תביעתה ולא עלה בידיה לשייך את החוב הנטען למי מהנתבעים ומשכך דין התביעה להידחות.