ת"א 39246-06-12 ואדים נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ

לפניי בקשת הנתבעת למינוי מומחה רפואי או למתן היתר להבאת ראיות לסתור לפי סעיף 6(ב) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 1975.

רקע:

1.התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 14.9.07. לאחר התאונה התובע התלונן על פגיעות בגב ובצוואר. הוא נבדק בבית חולים, שוחרר לביתו ולאחר מכן היה במעקב רפואי בקשר לתלונותיו הנ"ל.

2.ביום 29.12.07 אושפז התובע בבית-חולים עקב תלונות על צימאון, ריבוי מתן שתן, ירידה במשקל וטשטוש ראיה. במהלך אשפוזו אובחן כסובל מסכרת סוג 1.

3.התובע הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין התאונה, בהיותה תאונת עבודה. תביעתו במישור האורתופדי הוכרה על-ידי פקיד התביעות, ואילו התביעה ביחס למחלת הסכרת נדחתה בשל היעדר קשר סיבתי. בגין כך הגיש התובע תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת. במסגרת התביעה מונתה על-ידי בית הדין מומחית בתחום האדוקרינולוגיה וסכרת, ד"ר אודיל כהן-ועקנין. המומחית קבעה בחוות דעתה כי קיים קשר סיבתי בין מחלת הסכרת לתאונה. מפסה"ד של בית הדין האזורי לעבודה עולה כי במסגרת ההליך הודיע המל"ל כי הוא מאשר את התביעה ומאמץ את קביעת המומחית לעניין הקשה"ס, ולכך נתן בית הדין תוקף של פסק דין.

4.לאחר הדברים האלה, נדונה תביעתו של התובע לקביעת דרגת נכות בפני הועדה הרפואית של המל"ל. הועדה קבעה כי לתובע לא נותרה נכות אורתופדית כתוצאה מהתאונה. אשר לסכרת, הוועדה קבעה כי לתובע נכות רפואית בשיעור 20%. הוועדה ציינה בהחלטתה כי הדיון בעניין הסכרת התקיים בעקבות הכרה של בית הדין בסוכרת כחלק מהפגיעה.

תמצית טענות הצדדים:

5.הנתבעת טוענת כי קביעת הקשר הסיבתי בין התאונה למחלת הסכרת נעשתה בענייננו על-ידי בית הדין האזורי לעבודה, וכי קביעה כאמור איננה מהווה קביעה על-פי דין במובן סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד. לחילופין מבקשת הנתבעת כי יותר לה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל. הנתבעת טוענת עוד כי מחלת הסכרת מהווה נזק רחוק שלא מתקיים קשר סיבתי בינו לבין התאונה, וכן טוענת כי אין אסכולה רפואית מבוססת המכירה בקשר סיבתי כזה, כשלעניין האחרון היא מפנה לעמדה של מומחה מטעמה.

6.התובע מתנגד לבקשה. ראשית טוען התובע כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר ומטעם זה אין להידרש לה. לגופם של דברים נטען כי בענייננו נקבעה נכותו של התובע על-ידי הועדה הרפואית, ובקביעה זו מגולמת קביעת הקשר הסיבתי, כאשר הוועדה אימצה את החומרים שהיו בפניה לרבות חוו"ד המומחית שמונתה על-ידי בית הדין לעבודה ומסמך של מומחה מטעם התובע אשר מצא כי הוא סובל מנכות בשיעור 20% בגין מחלת הסכרת. עוד טוען התובע כי הטענה בדבר נזק רחוק איננה במקומה ונשענת על פסיקה שעסקה בנסיבות שונות לחלוטין.