כהן ואח' נ' אמירי זכרון יעקב בע"מ

1. התובעים, בני זוג, רכשו מהנתבעת דירת מגורים בבניין שאותו בנתה הנתבעת. לטענתם, הנתבעת הפרה את ההסכם, בכך שמסרה להם את הדירה באיחור, כשיש בה פגמים וליקויים, ואף גבתה מהם סכומי ריבית בניגוד להסכם. בשל כך הוגשה התביעה שבפני.

2.הנתבעת מכחישה את כל טענות התובעים. יש לדון לכן בכל טענות הצדדים.

מתי הייתה הדירה מוכנה למסירה ומתי נמסרה לתובעים

3.התובעים טוענים כי על פי ההסכם, מועד המסירה הצפוי היה ביום 24/6/14, אלא שהדירה נמסרה להם בפועל רק ביום 26/3/15, למעלה מ- 9 חודשים ממועד המסירה המקורי שנכתב בהסכם.

לטענתם, הנתבעת אכן הודיעה להם, יותר מפעם אחת, שהדירה מוכנה למסירה, אך בפועל היא לא היתה מוכנה למסירה. חלון, דלת ולוח חשמל לא הורכבו, ובנוסף, החלו להופיע סימני רטיבות במוקדים שונים בדירה. לכן, לטענתם, ביקרו ביום 1/12/14 בדירה יחד עם הנדסאי מטעם חברה לביקורת מבנים, וזאת לצורך קבלת חוות דעת מקצועית אודות מצב הדירה. מחוות הדעת, שצורפה כנספח 10 לכתב התביעה, התברר להם, לטענתם, כי בדירה ליקויים שונים. בין היתר, לטענתם, בדירה נמצאו אריחים שבורים, ליקויים באיטום הדירה ורטיבות מתחת לרצפה ובקירות הדירה.

התובעים העבירו את חוות הדעת לנתבעת וביקשו ממנה לתקן את הליקויים ואכן ביום 22/12/14, כאשר ביקרו בדירה, התברר להם שצוות פועלים מטעם הנתבעת מבצע בדירה עבודות שונות. בין היתר, גם הכניסה הנתבעת מכונות ייבוש גדולות לצורך ייבוש המצעים מתחת לרצפה, ומכונות אלה עבדו בדירה במהלך חודש פברואר 2015. לכן, לטענתם, רק ביום 26/3/15 נמסרה להם הדירה בפועל ורק אז הם קיבלו את מפתחות הדירה. לטענת התובעים, הם הסכימו במועד הזה לקבל את הדירה, למרות שעדיין היו בה ליקויים רבים, וזאת עקב הודעת נציג הנתבעת שיתר הליקויים יתוקנו רק לאחר שזו תימסר לתובעים ובמסגרת שנת הבדק.

4.לטענת התובעים, בשל האיחור במסירת הדירה, ועל פי הוראות חוק המכר (דירות), התשל"ג -1973 (להלן – "חוק המכר דירות"), על הנתבעת לפצות אותם בסכום של 47,700 ₪.

5.הנתבעת טוענת כי היא כלל לא איחרה במסירת הדירה לתובעים. אמנם, היא אינה חולקת על כך שהדירה נמסרה לתובעים בפועל רק ביום 26/3/15, אך לטענתה, בהתאם להוראות ההסכם, היא היתה רשאית לדחות את מועד המסירה, בין היתר בשל מבצע "צוק איתן", שהיה במהלך קיץ 2014. עוד טענה הנתבעת שלדירה ניתן טופס 4, והיא היתה לכן מוכנה למסירה כבר בחודש ספטמבר 2014, הרבה לפני שהתובעים הסכימו לקבל בה את החזקה, ולכן אין כל חשיבות למועד בו הסכימו התובעים לקבל את החזקה. לטענת הנתבעת, הסיבה האחת והיחידה למסירת הדירה במועד מאוחר יותר, הייתה הסירוב הבלתי סביר של התובעים לקבל קודם לכן את הדירה, ודרישתם להסדרה מלאה של כל הליקויים והבעיות לפני קבלת הדירה לחזקתם. זאת, לטענת הנתבעת, בניגוד להסכם וחרף הוראות ההסכם שקובעות שתיקון ליקויים או בעיות בדירה, יבוצע במסגרת תיקוני שנת הבדק ובהתאם למקובל בעניין זה בשוק הדירות.

6.הנתבעת טענה כי גם אם ייקבע שהיא איחרה במסירת הדירה, אין מקום לחייבה בפיצוי לתובעים ביחס לתקופה שבה טרם שולם לה עיקר התמורה בגין הדירה, שכן את חלק הארי של התמורה שילמו התובעים רק בחודש אוקטובר 2014. היא גם טענה כי יש לדחות את טענות התובעים בקשר לרטיבות שנמצאה בדירה, וכי ככל שנותרו ליקויים בדירה, מדובר בליקויים קטנים, שתוקנו בהמשך במסגרת תיקוני שנת הבדק.

7.אני דוחה את טענת הנתבעת, לפיה הדירה היתה מוכנה למסירה עוד לפני המועד שבו נמסרה בפועל לידי התובעים. זאת, בין היתר, משום שהוכח בפני, מהתמונות שהציגו התובעים, שבחודשים שקדמו למועד הזה בוצעו בדירה עבודות רבות, ובחודש פברואר 2015 עוד הוצבו בדירה מכונות לייבוש המצעים שמתחת לריצוף הדירה.