סולטן נ' אליהו חב' לביטוח בע"מ

מונחת לפניי תביעת התובע לפיצויים וכן החזר שכר טרחת שמאי, בגין אירוע נזק שאירע לרכבו 25-306-67 (להלן: "הרכב") יומיים לאחר תדלוקו. במועדים הרלבנטיים לתובענה, רכבו של התובע היה מבוטח אצל הנתבעת (להלן גם: "המבטחת") בביטוח מקיף לפי פוליסת ביטוח שמספרה 111-2-17-220725 (להלן: "הפוליסה").

הצדדים חלוקים ביניהם בשלוש שאלות מרכזיות: מה מקור התקלה שאירעה לרכבו של התובע במועדים הרלבנטיים לתביעה (בפרט, ביום 29.6.2012); ככל שתתקבל טענת התובע לפיה מקור התקלה ברכב הוא דלק תקול - או כלשונו של התובע בתביעתו (סעיף 10): "תדלוק בדלק מזוהם ו/או בדלק מהול ו/או דלק לא תקני מכל סיבה שהיא" (להלן: "הדלק התקול") - נטושות שתי מחלוקות נוספות בין הצדדים, האם בנסיבות אלו מדובר במקרה ביטוח המכוסה בפוליסה; וככל שכן - מה גובה נזקו.

ביום 11.6.2014 ניתן פסק דין נגד העוסק שהפעיל את תחנת הדלק הרלבנטית (הנתבעת 2), בהעדר כתב הגנה.

תמצית טענות התובע

התובע טוען בין השאר, כי תדלק ביום 27.6.2012 את רכבו בתחנת דלק בגבעת זאב, ושילם במזומן ללא קבלה. לאחר יומיים, ביום 29.6.2012, במהלך נסיעה מכיוון גבעת זאב לירושלים החל מנוע הרכב "לגמגם", התובע עצר בצד הדרך, כיבה את המנוע ולאחר מכן לא הצליח להניעו שוב (להלן: "האירוע"). התובע הזמין גרר שהעביר את הרכב למוסך צ'מפיון בירושלים (להלן: "המוסך").

לאחר שסנן הרכב הוחלף ונעשה ניקוי של מיכל הדלק והרכב לא הצליח להניע, נלקחה על-ידי המוסך דגימת דלק ונשלחה למעבדת ICT. ממצאי הבדיקה הראו כי הדגימה מכילה חלקיקי משקעים וכי הדלק אינו עומד בדרישות התקן הישראלי.