ת"א 38941-05-16 ג'ינו ואח' נ' עואד ואח'

הנתבע מס' 3 עתר למחיקת התביעה נגדו על הסף בהעדר עילה.

התביעה הוגשה נגד ה"ה איאד עוואד ורוני לואיס, בגין הסכם לבניית ממ"ד ומרפסת עבור התובעים. הנתבע מס' 3 נתבע מכח היותו מהנדס, שהגיש את הבקשות להיתרים בשם התובעים, ונטען כי היה עליו לתכנן את העבודות ולפקח עליהן.

המבקש טוען כי אין הסכם בינו לבין התובעים, וכי כל האחריות רובצת על הנתבעים מס' 1 ו-2. עוד טוען המבקש כי ביצע את עבודתו נאמנה ולא התרשל.

לאחר שקראתי את כתב התביעה, הבקשה והתגובות, אני מוצאת כי לא התקיימו התנאים לסילוק התביעה על הסף.

אף אם אין התחייבות חוזית כתובה בין התובעים לנתבע מס' 3, הרי שהודאתו בפועלו בפרוייקט כעורך הבקשות להיתר ומהנדס אחראי לביצוע השלד, מקימה לכאורה עילה נזיקית נגדו.

גם בחוות הדעת מתייחס המומחה ל"הנחיות המתכנן של הקבלן" בעניין העמודים, אף שאין הוא נוקב בסכום עלות תיקון משוער, אם יידרש בעתיד.

יש לברר לגופה את טענת התובעים לפיה העדר פיקוח בשטח ע"י הנתבע מס' 3 תרם לתוצאות עבודת הנתבעים מס' 1 ו-2, לליקויים הנטענים בה ולצורך בהוצאות נוספות ע"י התובעים.

כל אלה הן עובדות שיש לברר בראיות, ולא ניתן לקבוע כעת כי אין לתובעים עילת תביעה כלשהי נגד הנתבע מס' 3. את עצם חבותו הנזיקית והיקפה, קרי כל מרכיבי עוולת הרשלנות והקשר הסיבתי לנזק, יש לברר, ואני דוחה את הבקשה למחיקת התביעה נגדו על הסף כבר בשלב זה.

"הוראות סדר הדין האזרחי מחייבות את בית-המשפט לנקוט משנה זהירות טרם שהוא מחליט למחוק תובענה על ספה. תקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 מסמיך את בית-המשפט לצוות על מחיקת כתב-התביעה כאשר זה אינו מראה עילת תביעה. בית-המשפט יפעיל את סמכותו על-פי תקנה זו אך ורק כאשר "...ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש..." (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי [29], בעמ' 384). בית-המשפט, בבואו למחוק כתב-תביעה מחמת חוסר עילה, ינהג אפוא משנה זהירות, ודי באפשרות קלושה שהתובע יזכה בסעד המבוקש על-ידיו כדי שבית-המשפט יימנע ממחיקת התביעה על הסף (ע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות [2]). כשאלה לנגד עינינו – נבחן את שאלת קיומה, לכאורה, של עילת התביעה העומדת ביסוד כתב-התביעה כאן" (ע"א 3510/99 ולעס נ' אגד, פ"ד נה(5) 826, 833 (2001)).