המוסד לביטוח לאומי נ' עמירם ואח'

מבוא 

1. בפני תביעה לפיצוי התובע מס' 1 (להלן: התובע) בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מתקיפת עגלים וכן תביעת שיבוב שהוגשה על ידי התובע מס' 2 (להלן: המל"ל) כנגד הנתבעים להחזר הכספים ששילם לתובע בגין נזקיו.

2. התובע, יליד 01.01.1956, מסגר במקצועו.

3. הנתבעת מס' 2, רפת מרום גולן – שותפות כללית (להלן: השותפות) הינה שותפות בבעלותם של הקיבוצים (להלן: הקיבוצים): הנתבע מס' 3 – קיבוץ מסדה (להלן: מסדה), הנתבע מס' 4 – קיבוץ כפר רופין (להלן: כפר רופין) והנתבע מס' 5 – קיבוץ מירב (להלן: מירב). השותפות איחדה את הרפתות של שלושת הקיבוצים.

4. הנתבעת מס' 6, בקר "תנובה" – שותפות מוגבלת (להלן: תנובה) שכרה במועדים הרבלנטיים את שירותיו של הנתבע מס' 1, עילי עמירם (להלן: עילי), לצורך גידול עגלים וניהול הרפת המצויה בקיבוץ מסדה (להלן: הרפת).

   טענות התובע

5. בכתב התביעה, פירט התובע את נסיבות התאונה כדלקמן:

   "ביום 16.4.13 או במועד סמוך לכך, התובע נקרא ע"י הנתבע מס. 1 לבוא למכלאות – הרפת אשר היו ממוקמים (הטעות במקור – ס.ח') אצל הנתבע מס.3, כדי לתקן צינור – מחסום במכלאת העגלים.

   התובע הגיע לאזור המכלאה אצל הנתבע מס. 3 כאשר לפתע העגלים אשר ברחו מן המכלאה, תקפו אותו ופגעו בו באופן קשה וכפי שיתואר להלן" (להלן: התאונה).

6. התובע טוען כי האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחם של הנתבעים, בהיותם הבעלים, המחזיקים או בעלי השליטה ברפת ועל כן עליהם לפצותו, ביחד ולחוד, בגין נזקיו. בנסיבות דנן, כך נטען, יש להחיל את הכללים "דברים מסוכנים", "רשלנות לגבי חיה" ו"הדבר מעיד על עצמו", הקבועים בסעיפים 38, 40 ו-41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין), בהתאמה.

7. לחילופין, יש לקבוע כי התאונה אירעה עקב רשלנותם של הנתבעים או מי מטעמם, אשר באה לידי ביטוי, בין היתר, בכך שהחזיקו עגלים מסוכנים במכלאה בלתי תקינה, הזמינו את התובע לביצוע תיקון במכלאה בטרם דאגו לכלוא את העגלים, לא דאגו לסביבת עבודה ולשיטות עבודה בטוחות, לא נקטו באמצעי זהירות מספקים, לא הזהירו את התובע מפני הסכנות הצפויות ולא אסרו עליו מלגשת לאזור הרפת בטרם כינוס העגלים ולא נהגו כפי שמגדל עגלים, בעלי שליטה או בעלי זכויות במקרקעין סבירים וזהירים היו נוהגים בנסיבות העניין.