פלוני נ' גלעם בע"מ ואח'

לפני תביעת התובע לפסיקת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו בעקבות תאונה ביום 20.7.17 שארעה במהלך עבודתו (להלן:"התאונה").

א. רקע ותמצית טענות הצדדים

1. התובע, יליד X.X.63, עבד אצל הנתבעת 1, גלעם בע"מ (להלן:"הנתבעת 1" או "גלעם"), משך כ-20 שנים, החל מיום 1.4.97 וכן גם במועד הרלוונטי לתאונה. במועד התאונה, 20.7.17, התובע עבד אצל הנתבעת כאחראי משמרת אריזה במחלקת פרוקטוזה.

בעברו של התובע תאונה בה סבל מפגיעה באצבעותיו 5-2 בכף יד שמאל, בגבהים שונים (ראו גם: חוות דעת מומחית בית המשפט בתחום האורתופדיה ד"ר בתיה יפה (להלן:" ד"ר יפה")).

בהקשר זה יצויין כי התאונה בענייננו הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי ולתובע נקבעה דרגת נכות בשיעור של 19% לצמיתות מיום 1.7.18 (עמ' 230-222 לנספח י"ט ונספח כ' לתצהיר התובע).

2. הנתבעת 1, היא חברה העוסקת בין היתר בפיתוח, ייצור ומתן פתרונות המתקה, עמילנים, רכיבים להעשרה תזונתית וחומרי גלם נוספים. הנתבעת 1 היייתה בכל הזמנים הרלוונטים לתובענה מעבידתו של התובע.

3. הנתבעת 2 , ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ, הינה חברה לביטוח בע"מ אשר ביטחה בזמן הרלוונטים לתובענה את הנתבעת 1 בפוליסה תקפה (הנתבעות 2-1 יכונו להן: "הנתבעות").

4. על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 20.7.17, במהלך עבודה שגרתית, נפגע התובע בתאונת עבודה בזמן עבודתו במחלקת אריזה פרוקטוזה. התאונה ארעה כאשר גליל נייר קופי במדפסת הברקוד אזל והיה צריך להחליפו. על הזביל של גליל נייר הקופי נשארו חתיכות של נייר ו/או מדבקות, כמו שקורה פעמים רבות לאחר שימוש במדפסת ברקוד. התובע רצה לנקות את אותן חתיכות, והשתמש לשם כך בסכין חיתוך מאושר ו/או ממוספר על ידי מחלקת איכות במפעל. עבודה תקינה של מדפסת הברקוד מחייבת שזביל גליל נייר הקופי יהיה נקי, חלק וללא שאריות של מדבקות ו/או שאריות נייר טרם הכנסת גליל חדש. התובע השתמש בסכין חיתוך ייעודית ומאושרת על ידי מחלקת איכות של המפעל על מנת לקלף את שאריות המדבקות ו/או הנייר שהיו על הזביל של גליל נייר הקופי. במהלך החיתוך נפצע התובע באגודל יד שמאל ונגרמו לו נזקי גוף. לטענת התובע, הוא פעל כפי שפעל פעמים רבות בעבר ומדובר בשיטת עבודה שהייתה מקובלת בגלעם לצורך ביצוע פעולה זו עד לתאונה נשוא התביעה.

לטענת התובע, כתוצאה מהתאונה נגרמה לו נכות בתחום האורתופדי והנפשי. נוכח מצבו הרפואי תוצאת התאונה ומשלא נמצא לו תפקיד חלופי אחר התואם את מצבו הבריאותי, פוטר התובע מעבודתו בחודש יוני 2018, ולא חזר למעגל העבודה מאז התאונה ועד היום.

עוד טען התובע, כי על הנתבעות להוכיח שלא היה במעשי הנתבעת 1 ו/או במחדליה משום רשלנות; התאונה קרתה עקב דבר מסוכן כמשמעות המונח הסעיף 38 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) וגם משום כך נטל הראיה על הנתבעות להוכיח שלא היה במעשי הנתבעת 1 או במחדליה ו/או במעשי שלוחיה משום רשלנות; בנוסף טען התובע כי הנתבעת 1 ו/או שולחיה התרשלו ברישום הדברים ותיעודם ו/או גרמו לתובע נזק ראייתי וכי לנתבעת 1 ידיעה מיוחדת לגבי הנסיבות הכרוכות בתאונה וגם משום אלה נטל הראיה על הנתבעות ועליהן להוכיח שלא היתה התרשלות שהנתבעת 1 תחויב בגינה. לחלופין, טען התובע כי התאונה ארעה בשל רשלנותה הבלעדית של הנתבעת 1 ו/או שלוחה ו/או כתוצאה מהפרת חובותיה שבדין של הנתבעת 1 ו/או של שלוחיה.

5. הנתבעות בכתב הגנתן הכחישו את טענות התובע וכפרו באחריותן הנטענת וכן הכחישו את הנזקים הנטענים. התובע עבד אצל הנתבעת 1, היה עובד ותיק ומנוסה, עמד בראש צוות של שני עובדים ועבד כראש צוות מחלקת אריזה פרוקטוזה באותו תפקיד כעשר שנים (קודם לכן עבד בתפקיד אחר). התובע הכיר היטב את פעולת המדפסת ואת כל הפעולות הכרוכות בתחזוקתה בכלל ובהחלפת גלילים במכונה בפרט. מדובר בפעולה פשוטה ויומיומית שהתובע ביצע פעמים רבות, והיה מודע לכל הוראות הבטיחות. מדובר היה בפעולה פשוטה של החלפת סרט הדפסה באמצעות שחרור גליל סרט נייר או נייר מהזבילים. זו הייתה עבודה שגרתית של טיפול במדפסת שאותה ביצע התובע פעמים רבות בעבר. ניתן היה לשחרר את גליל הסרט באמצעות שחרור תפס וללא צורך בשימוש בסכין. התובע בחר מיוזמתו להשתמש בסכין בניסיון לחתוך את סרט ההדפסה. גם משבחר לעשות כן, התובע התרשל בפעולתו, בכך שניסה לחתוך את הסרט כשהוא מושך את הסכין לעבר גופו במקום כלפי חוץ. התובע טעה בבחירתו לפעול כפי שפעל ואף הודה בטעותו. התובע פעל בניגוד להנחיות והוראות הבטיחות למרות שידע והכירן היטב. גם כשבחר להשתמש בסכין, פעל בניגוד לפעולה הפשוטה הידועה לכל אדם סביר, של כיוון הסכין מגופו החוצה ולא לכיוון גופו. אילו היה התובע פועל כפי שהודרך וכפי שידע כיצד לפעול, ופועל כפי שכל עובד זהיר וסביר בניסיונו היה פועל, היתה התאונה נמנעת. הפעולה עצמה שנדרש התובע לבצע אינה מסוכנת, סכין החיתוך אינו מהווה סיכון מעבר לסיכון שיש בכל סכין מטבח, אך יש להשתמש בו באופן זהיר, ואת זאת יודע כל אדם גם ללא הדרכה מיוחדת. פציעת התובע נגרמה באשמתו בלבד. המקרה אינו מתאים להחלת הכלל בנוגע לדבר מסוכן כמשמעות המונח בסעיף 38 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) ואף לא התקיימו כל יתר הכללים האחרים הנטענים ונטל הראייה וההוכחה היה ונותר על התובע בלבד. הנתבעת 1 לא התרשלה ופעלה כפי שמעביד זהיר וסביר היה פועל בנסיבות העניין. כל תפקידו של התובע במהלך האירוע התמצה בכך שהיה עליו לשחרר את גליל סרט המדפסת. מדובר בפעולה פשוטה ויומיומית וחסרת סיכון. מסיבה שאינה מובנת השתמש התובע על דעתו וללא צורך בסכין חיתוך בניגוד להדרכות ולהוראות הנתבעת 1 ו/או מי מטעמה. גם משבחר התובע להשתמש בסכין החיתוך, הוא עשה כן באופן רשלני כשהסכין מכוון לעבר גופו במקום אל מחוץ לכיוון הגוף. אילו היה פועל התובע בזהירות כמצופה מכל אדם סביר, לא כל שכן כמצופה מפועל מנוסה, ותיק ומיומן כמותו הייתה התאונה נמנעת. התובע אף הפר הנחיות שקיבל ואת הוראות הבטיחות שניתנו לו. התאונה ארעה עקב אשמו הבלעדי והמכריע ו/או רשלנותו המכרעת ו/או התורמת של התובע. התאונה הייתה בלתי נמנעת מבחינת הנתבעת 1 וארעה בנסיבות שמעביד זהיר וסביר לא יכול היה לצפותן מראש או למנוע תוצאותיהן אף בזהירות סבירה. אשמו ו/או רשלנותו הבלעדית של התובע מנתקים כל קשר סיבתי בין הרשלנות המיוחסת לנתבעת לבין האירוע והנזק הנטענים.

6. הצדדים חלוקים כאמור הן בסוגיית החבות והן בסוגיית הנזק. בתיק התקיימו שתי ישיבות הוכחות ביום 18.6.23 וביום 6.9.23 ולאחר סיום שמיעת הראיות, הגישו הצדדים סיכומיהם, וכעת הגיעה העת למתן פסק דין.