ת"א 38665-07-16 ביטון ואח' נ' חדד ואח'

לפני בקשה לעיון מחדש בהחלטתי מיום 30.10.2016 שבמסגרתה דחיתי את בקשת המבקשים לביטול צו מניעה זמני למכירת הנכס נושא ההליך לצדדים שלישיים או לחילופין להורות על הגדלת הערובה.

המבקשים טוענים כי בהחלטתי האמורה נפלה טעות בכך שציינתי כי הם לא הכחישו את דבר הקפאת הרישומים בנכס בחברה המשכנת וברמ"י וכי הם ידעו עובדה זו עוד במעמד חתימת זיכרון הדברים (סעיף 21 להחלטה). המבקשים מפנים לכתב ההגנה שבמסגרתו הכחישו באופן גורף וחד משמעי את כל הטענות מסוג זה אשר טענו המשיבים כבר בתחילת ההליך (סעיף 6.8 לכתב ההגנה שם נכתב כי מוכחש האמור בסעיפים 12 – 15 לתובענה).

המשיבים טוענים כי יש לדחות הבקשה בהעדר תצהיר, כי הדרך להשיג על ההחלטה היא ערעור וכי הבקשה אינה כוללת עובדות חדשות או שינוי נסיבות המצדיקים עיון מחדש. עוד טענו כי הטענות העובדתיות שנטען כי נכללו בכתב ההגנה לא נטענו בבקשה לביטול צו המניעה וכי ההפניה לכתב ההגנה אינה מהווה עילה לשינוי ההחלטה. המשיבים טענו כי אין הצדקה לעיין מחדש בהחלטה לא להגדיל הערבון.

בתשובה לתגובה, טענו המבקשים כי הבקשה נסמכת על כתבי בי דין בתיק ולכן לא נדרש תצהיר. לתמיכה בטענתם כי ההליך הנכון במקרה זה הוא הגשת בקשה לעיון מחדש ולא ערעור, מבקשים המבקשים להסתמך על פסיקה של בית המשפט העליון שאליה הפנו בתשובתם.

הכרעה

הכלל הוא "שבהעדר שינוי מהותי בנסיבות, או התגלותן המאוחרת של עובדה או עובדות אשר יכולות להביא לשינוי בהחלטה, אין מקום לשוב ולדון באותו עניין עצמו. הטעם לכך נעוץ בעובדה, שלבעל דין המבקש פטור כאמור ניתנת זכות טיעון מלאה להציג את עמידתו ולבססה כראוי בפני בית המשפט. הגשת בקשות חוזרות, אשר תכליתן להוות "מקצה שיפורים" על הבקשה המקורית, מטילה עומס מיותר על בית המשפט." (רע"א 5168/01 עליזה ראובני נ' יעקב בן הרוש מוסך שיא פוינט בע"מ (2001).

בענייננו לא פירטו המבקשים בבקשתם עובדות המהוות שינוי מהותי בנסיבות או עובדות חדשות שאירעו לאחר מועד הגשת הבקשה המקורית.

ככל שהמבקשים סבורים כי נפלה טעות בהחלטה, הדרך לשנותה היא בהגשת ערעור ולא דיון מחדש במסגרת הליך זה.