ת"א 38650-02-12 ח' (המנוח) ואח' נ' חברת מחמאס פאן לאנד ואח'

1.לפניי בקשת הנתבעות למחיקת התביעה בשל העדר סמכות מקומית ועניינית עקב היות בית משפט זה פורום לא נאות לדון בתביעה. על אף הלשון בו נקטו הנתבעות בבקשתן של העדר סמכות, למעשה המחלוקת שבין הצדדים היא בשאלת היות בית משפט זה פורום נאות לדון בתביעה דנן.

2.תביעה זו עניינה במותה המצער של המנוחה, אזרחית ישראלית תושבת מזרח ירושלים, בהיותה כבת 16, שבעת בילוי עם משפחתה בפארק שעשועים של הנתבעת 1 ברמאללה, עלתה על מתקן משחקים המכונה "העכביש", איבדה את הכרתה, ומאוחר יותר נפטרה בבית חולים ברמאללה לאחר כישלון מאמצי החייאה. לתביעה צורפה חוות דעתו של פרופ' יהודה עדות, מומחה למחלות לב ומחלות פנימיות, אשר חיווה דעתו כי המנוחה לקתה בדום לב-ריאה ומותה נגרם בשל העדר זרימת דם קריטית למוח שלא טופלה כראוי באופן מיידי.

3.הכללים לבחינת טענה בדבר פורום לא נאות הותוו בפסיקה עניפה של בית המשפט העליון. נפסק, כי "נתבע הטוען כי הפורום בישראל איננו פורום נאות נושא בנטל לשכנע את בית המשפט כי בית משפט זר קנה אף הוא סמכות לדון בתביעה, וכי ב"תחרות" שבין בית המשפט בישראל לבית המשפט הזר ידו של בית המשפט הזר על העליונה והוא הפורום הנאות, בעוד בית המשפט בישראל הוא פורום לא נאות. קביעה כי בית המשפט בישראל הנו פורום בלתי נאות אינה נעשית אך במאזן נוחות רגיל. על הטוען טענת פורום בלתי נאות לשכנע את בית המשפט בישראל כי המאזן נוטה בבירור ובמובהק אל עבר הפורום הזר. פסילת הפורום הלא נאות אינה מופעלת כדבר שבשגרה, היא מופעלת רק במקרים שבהם קיימת נחיתות משמעותית של פורום הדיון בהתייחס לפורום האלטרנטיבי. המבחן לקיומו של פורום טבעי אחר הוא מבחן מירב הזיקות. הפורום הטבעי לדיון יהיה הפורום המקומי אלא אם מירב הזיקות הרלבנטיות מכריעות על פורום אחר ואשר לו הקשר האמיתי והמהותי למקרה." (ע"א 3299/06 יובינר נ' סקלאר, פיסקה 18 לפסק דינה של כבוד השופטת (כתוארה אז) מ' נאור (26.4.2009); ההדגשה במקור - מ.ש.); וראו גם, למשל: ע"א 45/90 עבאדה נ' עבאדה, פ"ד מח(2) 77 (7.3.1994); ע"א 2705/91 אבו-ג'חלה נ' חברת החשמל מזרח ירושלים בע"מ, פ"ד מח(1) 554 (30.12.1993)).

4.בענייננו, התובעים הם אזרחי ישראל תושבי מזרח ירושלים. על-פי ההלכה הפסוקה מעורבותו בפרשה של "... גורם ישראלי משמעותי, כגון שאחד הצדדים הוא אזרח או תושב ישראל..." מקימה זיקה בעלת משקל משמעותי לפורום בישראל (ראו, למשל: ע"א 300/84 אבו עטיה נ' ערבטיסי, פ"ד לט(1) 365, 385 (19.3.1985); רע"א 4716/93 החברה הערבית לביטוח שכם נ' זריקאת, פ"ד מח(3) 265, 272 (22.6.1994)).

5.זיקות אחרות אמנם תומכות דווקא בכך שהפורום הנאות הוא בית משפט מוסמך ברשות הפלסטינית, והן מקום האירוע והמקום בו קיבלה המנוחה טיפול רפואי ברמאללה; מקום מושבן ופעילותן של הנתבעות; והדין החל (מוכנה אני להניח כטענת הנתבעות כי הדין החל הוא הדין הזר, טענה שדומה כי לא נסתרה על-ידי התובעים, וראו סעיף 46 לתגובתם).

6.אשר למקום מושבם של העדים מטעם הצדדים. מן העבר האחד עדי התביעה, בין אם בני משפחת המנוחה שהיו עדים לאירוע, ובין אם המומחה שהגיש חוות דעת בתמיכה לתביעה, הם תושבי ישראל. מן העבר השני, אמנם הנתבעות טענו כי העדים הצפויים להעיד מטעמם הם תושבי הרשות שיהא קושי להבאתם לעדות בישראל. אלא, שלבד מכך שטענה זו לא נתמכה בתצהיר כנדרש, הטענה בדבר קושי בהבאת העדים נותרה כטענה בעלמא באשר הנתבעות לא נקבו ולוּ בשם של עד אחד שלא ניתן יהיה להביאו לעדות בישראל (וראו: עניין עבאדה, בעמ' 84-83). והרי כעניין שבשגרה מעידים עדים תושבי הרשות הפלסטינית בבתי המשפט בישראל, ומכאן שאין מדובר בשיקול מכריע (וראו: בש"א (שלום י-ם) 1515/05 (ת"א 11528/03) חמאם נ' ביידון, פיסקה 9 להחלטת כבוד השופט ר' שטראוס (23.6.2005)).

7.התמונה העולה מן האמור היא קיומה של זיקה משמעותית הנעוצה בהיות התובעים אזרחי מדינת ישראל ותושביה, אל מול זיקות אחרות המצביעות דווקא על הפורום ברשות הפלסטינית. אפשר שכאשר משקללים את כל אלה הכף נוטה במידה מסוימת לפורום ברשות הפלסטינית. עם זאת, לא די בכך כדי לקבל את טענת הנתבעות להיות בית משפט זה פורום לא נאות, שהרי בהתאם להלכה הפסוקה "קביעה כי בית המשפט בישראל הנו פורום בלתי נאות אינה נעשית אך במאזן נוחות רגיל", ולא שוכנעתי כי בענייננו עמדו הנתבעות בנטל להוכיח כי "המאזן נוטה בבירור ובמובהק אל עבר הפורום הזר." (עניין יובינר לעיל; ההדגשה הראשונה שלי והשנייה במקור - מ.ש.).

8.לאור כל האמור הבקשה נדחית.

הוצאות בקשה זו יילקחו בחשבון בגדרי פסק הדין, ככל שיתבקש.