ת"א 38594-11-14 דור נ' בן אבו

בפני בקשת הנתבעת לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרה ביום 30.4.15, וכן תגובת התובע לבקשה.

לטענת הנתבעת, לא קיבלה לידיה את הזימון לדיון מאחר ואינה מתגוררת במושב אבן מנחם אלא במושב שתולה. לגופו של עניין טוענת הנתבעת כי אין כל יריבות בינה לבין התובע וכי ככל שהייתה התנהלות כלשהי בנוגע לרכב נשוא התביעה, הרי שהיא בוצעה מול אביה של הנתבעת ולא מולה.

לטענת התובע, הזימון לדיון הומצאה לידי כתובתה של הנתבעת, כפי שהיא מעודכנת במרשם האוכלוסין . יתר על כן, אביה של הנתבעת ידע אודות התביעה ואף בוצעו פניות לתובע על ידו וכן על ידי עו"ד חאג' חוסאם בניסיון להסדיר את התביעה מחוץ לכותלי בית המשפט.

בכל הנוגע לטענת ההגנה המועלית על ידי הנתבעת, טוען התובע כי ככל שאכן אין לנתבעת כל יריבות וכל המחדלים בוצעו על ידי אביה, הרי שהיה עליה להגיש הודעת צד ג כנגדו.

דיון והכרעה:

ראשית, בכל הנוגע למסירת הזימון לידי הנתבעת, יובהר כי בתיק מצוי אישור מסירה של הזימון לדיון הממוען לידי הנתבעת לכתובת מושב אבן מנחם.

כתובת זו שונה מהכתובת המצוינת על גבי כתב התביעה, ואולם היא עודכנה לאחר שכתובת זו צוינה על ידי הנתבעת בעצמה במסגרת כתב ההגנה שהוגש על ידה לתיק.

לא זו אף זו, התובע צירף לתגובתו תמצית פרטים ממרשם האוכלוסין ממנה עולה כי הנתבעת מעודכנת כמי שמתגוררת בכתובת אליה בוצעה המסירה.

ככל שהנתבעת מתגוררת במושב שתולה, לא ברור מדוע בחרה לציין כתובת שגוייה במסגרת כתב ההגנה, וקל וחומר לא ברור מדוע היא מלינה על המצאת הזימון לכתובת אשר צוינה על ידה במפורש.

עוד יצויין כי פסק הדין שניתן ביום 30.4.15 נשלח אף הוא לכתובת מושב אבן מנחם ועל אף שגם הוא "לא נדרש" על ידי הנתבעת, כמו גם הזימון לדיון, ידעה הנתבעת על עצם מתן פסק הדין, ואף הגישה בקשה לביטולו.

תקנה 457 (2) ותקנה 495 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 , מאפשרות להמציא כתבי בי-דין באמצעות דואר רשום עם אישור מסירה, וכך נעשה במקרה דנן.