ת"א 38568-07-12 סיטון נ' מור ואח'

1.לפניי בקשת ב"כ הנתבעות 3-1 ( להלן- "הנתבעות" ו-"ב"כ הנתבעות"), להרשות לו להמשיך לייצג את הנתבעות למרות שהוא נתן תצהיר לטובתן בהליך שלפניי.

2.העובדות.

התובע הגיש נגד הנתבעות תובענה לצו מניעה קבוע אשר יאסור עליהן להפריע לו לעשות שימוש בחלקת קרקע מסוימת. הנתבעות מתגוננות מפני התביעה בטענה לפיה התובע חויב לפנות את אותו שטח במסגרת הליך קודם שהתקיים בין הצדדים. במסגרת ההליך מתעוררת שאלה עובדתית בנוגע להיקף השטח שמסר התובע לנתבעות בעקבות ההליך הקודם. לעניין זה נשמעה עדותו של מי שייצג את התובע באותו הליך, עו"ד דכוואר, והוגש תצהיר מטעם ב"כ הנתבעות עו"ד יחזקאלי . מכאן הבקשה שלפניי.

3.דיון והכרעה.

סעיף 36 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית). תשמ"ו -1986, קובע כך:

"36 (א) לא ייצג עורך דין אדם בהליכים משפטיים, לרבות ערעור, אם הוא עומד להעיד מטעם אותו אדם באחד משלבי ההליכים האמורים; נקרא עו"ד להעיד מטעמו של אדם אחרי שהחל לייצגו – יחדל מן הייצוג.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מסירת עדות כשעורך דין נקרא להעיד בידי בעל דין יריב, או בעניין שהוא טכני, או ברשות בית המשפט או ברשות הועד המחוזי."

הרציונאל של הכלל האמור נעוץ:

".... בהתנגשות האפשרית בין חובתו של עורך דין כלפי בית המשפט , לעזור לבית המשפט לעשות משפט... לבין נתינתה של עדות לפני אותו בית משפט מטעם לקוחו. הוסף על שתי אלו את חובתו של עורך הדין לפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, וידעת כי הנטל על עורך הדין עלול להיות כבד מנשוא." 

(ראו- דברי כב' השופט חשין בע"א 5185/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' מרום פד"י מט (1) 318, 338. (1995)).