ת"א 38480-06-15 ס.א.ס.א פרוייקטים הנדסיים בע"מ נ' א. חוצבים במרחבי ישראל בע"מ ואח'

התובעת הגישה בקשה לביטול החלטה (למעשה צריך להיות – ביטול פסק-דין), שניתןנהבמעמד צד אחד ביום 20.07.16 בו נמחקה התביעה נגד נתבע 3.

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעים לתשלום התמורה המגיעה לה בגין עבודה שסיפקה לנתבעת 1 (להלן – החברה). התביעה הוגשה כנגד החברה, כנגד מנהל החברה, הנתבע 2, וכנגד בעל המניות של החברה הוא הנתבע 3.

הנתבעים 1 ו-2 בלבד הגישו כתב הגנה. לדיון שנקבע ליום 15.6.16 לא התייצבו הם, ולבקשת התובעת ניתן נגדם פס"ד בהיעדר התייצבות.

בדיון האמור הובא בפני ב"כ התובעת כי לא בוצעה המצאה כדין לנתבע 3, ולפיכך לא ניתן פס"ד בהיעדר הגנה כנגדו, תוך שב"כ התובעת מסר כי: "נגד נתבע 3 אני מבקש ארכה להמצאה כדין".

בהחלטה מאותו מועד קבעתי כי התיק יוחזר לתזכורת פנימית בתוך 30 ימים לצורך מעקב אחר בקשה מתאימה שתגיש התובעת בעניינו של הנתבע 3, וכי ככל שלא תוגש כזו עד המועד הנ"ל – התביעה נגדו תמחק.

משלא הוגשה כל הודעה בעניין המצאה כדין לנתבע 3, נמחקה התביעה ביום 20.7.16. את פסה"ד האמור מבקשת התובעת לבטל.

התובעת טוענת כי "נעלם מעינו של בית המשפט" כי ביום 8.7.16, שבועיים לפני מתן פסה"ד, הונחה בפניו הודעת התובעת בדבר פעולות שביצעה ביחס להמצאת כתב התביעה לנתבע 3, בה מסרה היא כי לא עלה בידו לאתרו בכתובתו הרשומה (מושב עזריקם) ואף נמסר לה על-ידי תושבים במקום כי שמו איננו מוכר להם. עוד נמסר כי המציאה את כתב התביעה לחברה הנתבעת 1, שהתובע 3 הוא בעל מניותיה. הודעה זו, כך לטענת התובעת, מהווה במהות בקשה לאישור תחליף המצאה, אף שבטעות (מצידה) לא כונתה כך בכותרתה. משכך מבקשת היא כי פסה"ד יבוטל ויתאפשר לה להמציא את כתב התביעה על דרך של חלף המצאה למשרדי החברה, כפי שעשתה.

אין בידי לקבל הנימוקים שהועלו בבקשה. ההודעה אליה מפנה התובעת איננה מיום 8.7.16, דהינו – שבועיים בטרם מחיקת התביעה, כפי שטענה, אלא משנה לפני כן – מיום 8.7.15, והיא הוגשה בהקשר של הבקשה להטלת עיקולים זמניים שהוגשה עם התביעה. הודעה זו לא נעלמה מעיני בית המשפט, אלא שסברתי כי אין מדובר בהמצאה כדין, ומשכך אף לא ניתן פס"ד בהיעדר הגנה במועד הדיון מיום 15.6.16, והתובעת ביקשה אורכה לצורך המצאה כדין. נקצבו לה 30 ימים לעשות כן תוך שנקבע כי ככל שלא תוגש הודעה מטעמה בעניין בתוך 30 ימים, התביעה תמחק. ברקע הדברים עמדה העובדה כי חלפה שנה מאז הוגשה התביעה, וטרם בוצעה המצאה כדין.

נוכח האמור, אינני סבורה כי נפל פגם במחיקת התביעה, לאחר שהתובעת לא קיימה את ההחלטה. עם זאת, בהתחשב בכך שאפשר שנפלה שגגה או אי-הבנה אצל התובעת, ובשים לב לבכורה של זכות הגישה לערכאות, אני רואה לבטל את פסה"ד שהורה על מחיקת התביעה, תוך מתן אורכה לתובעת להגשת בקשה מתאימה כפי שיפורט בהמשך.

לגוף הבקשה, הרי שיוער תחילה כי התובעת טוענת מחד כי ביצעה המצאה כדין בכך שהמציאה את כתב התביעה לחברה שהנתבע 3 הוא בעליה, ומאידך מבקשת היא לאשר זאת בגדר "תחליף המצאה", שתי בקשות שאינן מתיישבות זו עם זו. בכל הנוגע לטענה בדבר המצאה כדין לנתבע 3 על דרך של המצאת כתב התביעה למשרדי החברה, הרי שאין מדובר בהמצאה כדין לפי אחת החלופות הקבועות בתקנות, כאשר אין חולק כי כתב התביעה לא נמסר לידיו של הנתבע 3, ולעניין תקנה 489 לתקנות לא הונחה תשתית לקבוע כי התקיימו תנאיה ובין היתר שמקום החברה הוא מקום בו רגיל הנתבע 3 לעסוק. כך בפרט נוכח הנטען בכתב התביעה עצמו, שלפי המפורט בו מכלול מגעיה של התובעת עם החברה נעשו עם הנתבע 2 ואילו הנתבע 3, לפי הנטען, לא שימש אלא בגדר "איש קש" שהסכים להירשם כבעל החברה (סעיף 53 לכתב התביעה). ההפניה לכלל "הידיעה" איננה במקומה, בהיעדר כל בסיס לטענה בדבר ידיעה בפועל. אשר לבקשה לאשר (למעשה למפרע) תחליף המצאה - התובעת מבקשת לראות באמור בהודעתה הנ"ל מיום 8.7.16 משום בקשה לאישור תחליף המצאה, לפי תקנה 499 לתקנות. להודעה הנ"ל צורפו תצהיר בו צויין כי לא עלה בידי מנהל התובעת לאתר את הנתבע 3 בכתובתו הרשומה במשרד הפנים (מושב עזריקם), וכי נמסר לו מתושבים במקום ששמו איננו מוכר להם. אין די בפירוט הלאקוני האמור כדי להביא בשלב הנוכחי למסקנה שלא ניתן להמציא את כתב התביעה לנתבע 3, בשקידה ראויה.

לפיכך, אני קוצבת לתובעת 45 ימים לצורך הגשת הודעה מפורטת בדבר ניסיונותיה להמציא את כתב התביעה בהמצאה כדין לנתבע 3, וכן לצורך בקשה סדורה מתאימה לתחליף המצאה ככל שלא יעלה בידה להמציא את כתב התביעה חרף ניסיונות אלה, ובמידה שתראה זאת לנכון.

מובהר מראש כי אי-הגשת הודעה/בקשה בתוך האמור, יביא למחיקת התביעה.

לת.פ בהתאם.