לטענת הנתבעת, העבודות בוצעו בצורה לקויה, חלק מהעבודות המוזמנות לא בוצעו כלל, ובשל כך נגרם לה נזק תדמיתי. הנתבעת הגישה כתב תביעה שכנגד בו דרשה לקבל פיצוי בשל הצורך לבצע בעצמה תיקון של הליקויים שנמצאו בעבודות. כן עתרה הנתבעת לקבלת פיצוי בגין נזק בלתי ממוני בשל הפגיעה במוניטין ובאמינות העירייה.1.התובעת ביצעה עבודות חידוש בנייה בשני מבנים של הנתבעת: בית כנסת ובית ספר. לטענת התובעת לא שולמה לה התמורה עבור העבודות שבוצעו, והיא הגישה תביעה לתשלום כל התמורה על פי חשבון סופי שערכה והגישה לנתבעת, בניכוי התשלום ששולם על חשבון העבודה, לאחר שנמסר חשבון ביניים ושולם בחלקו.
הרקע ותמצית טענות הצדדים
2.הצדדים חתמו על חוזה מסגרת ביום 07.06.09, לביצוע עבודות בנייה וחידוש מבנים במוסדות העירייה (להלן: החוזה). החוזה נחתם לאחר שהנתבעת ערכה מכרז מתאים ומצאה את התובעת כמציעה הזוכה. התובעת התבקשה לבצע עבודות בנייה, וניתנו צווי תחילת עבודות – לגבי העבודות בבית הכנסת "מצליח" הוצא הצו ביום 02.07.09 ולגבי העבודות בבית הספר "ישי" הוצא הצו ביום 23.07.09.
מסגרת התקציב שנקבעה תמורת העבודות בבית הכנסת היתה 159,114 ₪, ועבור העבודות בבית הספר נקבעה מסגרת תקציב של 152,473 ₪. אין חולק כי התובעת קיבלה על חשבון העבודות שבוצעו סך של 130,000 ₪ (כולל מע"מ).
3.התובעת עתרה לחיוב הנתבעת בתמורה שנדרשה על פי החשבון הסופי שהוגש בקשר לשני המבנים כאשר לגישתה, החוב עמד על סך של 181,948 ₪, נכון למועד הגשת התביעה (03.05.10).
4.הנתבעת טענה כי התובעת לא עמדה במועד שנדרש לסיום העבודות בבית הכנסת, לפני ראש השנה, ועל כן הבנייה לא הושלמה במועד שנקבע לעריכת הטקס ביום 15.09.09. עוד טענה הנתבעת כי העבודות בוצעו בצורה לקויה ורשלנית וכי מקצת העבודות לא בוצעו כלל, באופן שיידרשו לה הוצאות עבור השלמה ותיקון של העבודות. הנתבעת אישרה לתובעת תשלום חלקי, ודרשה כי התובעת תמשיך בעבודות ותתקן את הנדרש, אך התובעת התעלמה מהדרישות לתיקון הליקוי. הנתבעת הוסיפה וטענה כי חלק מהעבודות בבית הכנסת, שהתובעת דרשה בגינן תשלום, לא בוצעו על ידי התובעת ועל כן אין מקום לחיובה בגינן.
הנתבעת הגישה כתב תביעה שכנגד שבו טענה כי בבית הכנסת נבנתה גדר מסוכנת ולא תקנית, והאבנים המשתלבות התפרקו ושקעו בשל מילוי אדמה לקוי. הנתבעת טענה כי בנסיבות אלו, קיימת לה זכות לקזז את ההוצאות שנגרמו בשל מחדל התובעת ובשל תשלומים שנדרשו שלא לצורך. לגישת הנתבעת, לאחר הפחתת הסכום ששולם לתובעת בחשבון החלקי, מסתבר כי שולם לתובעת ביתר עבור פרויקט זה.
לעניין בית הספר נטען כי במועד שהיתה אמורה להתבצע מסירה, נתגלו מחדלים רבים במבנה ובעיקר בחדרי השירותים, וזאת מכיוון שחלק מהעבודות לא בוצעו ולכן לא מגיעה לתובעת תמורה בגינן. על פי החישוב שערכה הנתבעת, מגיעה לתובעת יתרת תשלום בסך 21,577 ₪ כאשר מסכום זה יש להפחית את עלות תיקון הנזקים והשלמת החוסרים במבנים, בסך של 45,315 ₪. לסכום זה ביקשה הנתבעת להוסיף 12% בהתאם לסעיף 58 לחוזה. הנתבעת עתרה לחייב את התובעת לשלם לה 29,617 ₪, לאחר ניכוי יתרת התמורה המגיעה לתובעת, ולסכום זה להוסיף פיצוי בגין פגיעה במוניטין ובאמינותה של הנתבעת, שהוערכה על ידה בסך של 50,000 ₪. העירייה העמידה את סכום התביעה שכנגד על סך של 79,617 ₪.
5.במסגרת ההליך מונו שני מומחים מטעם בית המשפט, המהנדס מר יעקב דובדבני (להלן: המהנדס המומחה) מונה לקבוע מהם הליקויים במבנים נושא כתב התביעה. בחוות דעת מיום 15.01.12 קבע המהנדס כי נמצאו ליקויים במבנה בית הכנסת: מילוי פסולת באדמה בצד המזרחי; שקיעה של ריצוף ניכר בחלק הדרומי והמזרחי, ושקיעה מעטה בחלק המערבי צפוני; חוסר יציבות בגדר בחלקה הצפוני, שאינה עומדת בדרישות התקן, בעלת ריתוכים שנעשו בצורה רשלנית וחלקית.
המהנדס המומחה העריך את כלל עלות ביצוע העבודות, כולל עלות פיקוח ותיאום, בסך 19,000 ₪ (לא כולל מע"מ) וציין כי ביצוע התיקונים על ידי הנתבעת עשוי להוזיל עבורה את העלויות בשיעור של עד 25%. המומחה לא מצא ליקויים במבנה בית הספר ובאשר לטענת הנתבעת שלא בוצע חיפוי קיר לגדר, ציין כי התובעת לא קיבלה תשלום עבור עבודה זו.
לאחר שחוות הדעת של המהנדס המומחה התקבלה לתיק, הוגשו על ידי הצדדים רשימת העבודות שנטען שהתובעת לא ביצעה, ביחד עם הערות הנתבעת ותגובת התובעת. מר דובדבני נתבקש על ידי בית המשפט ליתן חוות דעת משלימה בנוגע לעבודות אלו. חוות הדעת המשלימה התייחסה לרשימה של 26 עבודות וביחס לכל אחת מהן, ציין המהנדס המומחה אם התובעת ביצעה אותן, אם לאו.
לאחר קבלת חוות הדעת המשלימה של המהנדס המומחה, מונה מומחה נוסף, רואה חשבון מר יצחק פנחס (להלן: המומחה החשבונאי), כדי לבדוק את החשבוניות והתשלומים שקיבלה התובעת מול העבודות אליהן התייחסה חוות הדעת המשלימה ולהתייחס לטענת הנתבעת כי בוצעו על ידה תשלומים ביתר בשל חיובי כפל. המומחה התבקש לציין אם נותר חוב של הנתבעת ואת סכומו. בחוות הדעת של המומחה מיום 02.09.14 קבע רואה החשבון כי לנתבעת חוב כלפי התובעת בסך 45,046 ₪ במחירי קרן, לא כולל מע"מ.
6.הנתבעת ביקשה לזמן את המומחה החשבונאי לחקירה בקשר לחוות דעתו, אולם לא פעלה להפקיד את הסכום שנדרש להבטחת שכרו בקופת בית המשפט, ועל כן לא נשלח אליו הזימון על ידי מזכירות בית המשפט. בפתח הדיון התברר כי הנתבעת גם לא ביצעה למומחה מסירה כדין של בקשתה לזמנו לדיון. המומחה החשבונאי לא התייצב לדיון והנתבעת ביקשה לקבוע מועד נוסף לדיון לצורך חקירתו. לנוכח מחדלי הנתבעת בכל הנוגע לזימון המומחה ולעובדה שמדובר בתיק שנפתח לפני כ- 6.5 שנים, לא מצאתי שיש מקום להיעתר לבקשה.
במהלך דיון ההוכחות שהתנהל, העידו מנהל התובעת, אחראי מבני הציבור בעירייה וכן ממונה הבטיחות בעירייה ואחראי על עבודות החשמל בעירייה.
דיון והכרעה
7.אקדים סוף דבר לראשיתו ואציין כי מצאתי לקבל את התביעה ברובה ולקבל את התביעה שכנגד בחלקה בלבד וזאת על בסיס חוות הדעת של מומחי בית המשפט, ולנוכח העדויות שנשמעו.
השאלות שיש לדון בהן לצורך הכרעה בתיק זה הן אלו:
א.מה הסכום שיש להפחית מהתמורה המגיעה לתובעת, בשל הליקויים שמנה המהנדס המומחה בחוות דעתו הראשונה, ואם צריך להוסיף לסכום זה פיצוי נוסף לפי סעיף 58 לחוזה.