ת"א 38465-04-11 ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ ואח'

לפניי בקשה למתן הוראות למומחה המוסכם, רו"ח חן ברדיצ'ב (להלן: "המומחה") אשר התבקש בפסק הדין מיום 18.1.15 (להלן: "פסק הדין"), להכין לחתימת בית המשפט פסיקתא המפרטת את סכומי הלוואות הבעלים שהועמדו לחברה שבבעלות המשיבה וברוך סער, מגדל השעון ביפו בע"מ (להלן בהתאמה: "המשיבה", "סער" ו"החברה"), לרבות הריביות בגינן, בהתאם לקביעות בית המשפט בפסק הדין.

ביום 15.4.15, נמסר על ידי המומחה "חוות דעת מומחה – עדכון" (להלן: "חוות הדעת המעודכנת").

1.טענות הצדדים

א. טענות המבקשים בבקשה

המבקשים עתרו להורות למומחה לתקן את חוות הדעת המעודכנת שהגיש לבית המשפט, בהתאם למפורט בבקשה.

הטענה הראשונה שהעלו המבקשים הייתה טענה לחריגה מסמכותו של המומחה: בתחילת העדכון לחוות הדעת, כתב המומחה כי הוא סבור שנפלה "טעות סופר" בפסק הדין לעניין המועד האחרון בו הועמדו הלוואות הבעלים על ידי שני הצדדים גם יחד; בעוד שבפסק הדין נכתב כי הלוואות הבעלים העודפות, בעניינן נקבע כי הריבית המתווספת עליהן צריכה לעמוד על 8% ולא מעבר לכך, הן הלוואות בעלים שהועמדו מיום 31.12.2005, סבר המומחה כי המועד הנכון לחישובי ריבית על ה"אשראי הנוסף" הוא ההלוואות שהועמדו מיום 31.12.2006.

על יסוד סברתו זו, ציין המומחה (בסעיף 3 לחוות הדעת המעודכנת): "בחוות דעתי המעודכנת זו, אני מניח כי ההלוואות העודפות החלו להיווצר החל מיום 1.1.2007 ולא מיום 1.1.2006".

לטענת המבקשים, המומחה נטל לעצמו חירות לתיקן טעות בפסק הדין – בניגוד לדין. נטען, כי רק בית המשפט רשאי לתקן טעות בפסק הדין, ואף זאת, רק בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984.

לטענת המבקשים, התוצאה האופרטיבית המבוקשת, היא מתן הוראה לתיקון חוות הדעת המעודכנת, כך שתחיל את שיעורי הריבית שנקבעו בפסק הדין (8% ריבית על 80% מההלוואות ו-12% ריבית על 20% מההלוואות) על כל ההלוואות העודפות – כלומר, על כל ההלוואות שהועמדו על ידי המבקשים ביתר לעומת הלוואות בעלים שהועמדו על ידי סער, לרבות אלו שקדמו ליום 31.12.2006.

תיקונים נוספים שטענו המבקשים כי יש להורות למומחה לערוך, הם ביחס לדמי הניהול: נטען, כי מחמת השמטה, לא הוסיף המומחה מע"מ לדמי הניהול (אשר הועמדו בפסק הדין על 8% מסך עלויות הבנייה), וכן נטען כי סך עלויות הבנייה התעדכן על בסיס חודשי, דמי הניהול חושבו, בטעות, על בסיס שנתי – ויש לתקן עיוות זה.