ת"א 38418-03-15 לריין נ' הולנדר

להביא לעיוני להסכמה ביננו.. " המשיבה צרפה לבקשה את מכתבה למבקש מיום 10.7.2007.

24.כאמור, כבר ממכתבה של המשיבה מיום 10.7.2007 ומפנייתה לביהמ"ש, ניתן להסיק על אבדן האמון של המשיבה במבקש.

על פניו מועד היווצרות העילה הינו מועד פנייתה של המשיבה לביהמ"ש. ודוק' המשיבה עצמה מתייחסת למועד פנייתה לביהמ"ש, כמועד הקובע לפיטוריו של המבקש (ר' בין היתר סעיף 11 סיפא לכתב התביעה המתוקן).

25.אולם אפילו נניח כי מכתבה של המשיבה מיום 10.7.2007, ופנייתה לביהמ"ש, אינן מפורטים באופן שניתן לקבוע על בסיסם קיומה של עילה קונקרטית, הרי שיש לחשב את המועד למניין תקופת ההתיישנות, לכל המאוחר, ממכתבה של המשיבה מיום 5.8.2007, במסגרתו שטחה לפרטים, את טענותיה בקשר עם התנהלותו המקצועית והנזקים שהסב לה לטענתה, ואף טענה טענות קשות לעושק וניצול מצוקה.

26.וכך כותבת המשיבה ביום 5.8.2007:

"בשיחתנו מיום 1.8.07 קבענו שיום למחרת אבוא לקבל את החומר. בשיחתנו מיום 2.8.07 הודעתי לך שאני בדרכי אלייך לאסוף את החומר ומשום מה שנית את דעתך בתירוצים משונים ולא הגיוניים ודחית זאת עד אמצע שבוע הבא.

תמוה בעיניי מדוע הינך מסרב להחזיר לי את החומר הנדרש ומסתתר מאחורי תירוצים מפוקפקים, שכן ממילא תביעות אלו נסגרו.

בצר לי אינני יכולה להתעלם מהרבה תביעות אשר צפויות לי בזאת אחר זאת החל בטיפולך בתיק זה.

ולדאבוני הרב מטילות ספק באופן התנהלותך בטיפול בתביעות החל מ –

1. דיון אצל הרשמת [...] מיום 13.7.06 [...] אך אתה מצידך נמנעת ליידע את כב' בית המשפט [...].