נעים ואח' נ' סבן ואח'

התביעה שלפניי מהווה חוליה נוספת בשרשרת הליכים משפטיים שהתנהלו בין התובע, מנחם נעים, לבין הנתבע, גל סבן, שכולם עוסקים בדירה בבעלותו של התובע ,בה התגורר משך מס' שנים הנתבע, מבלי שניתנה לו הסכמה מפורשת מהתובע לעשות שימוש למגורים בדירה.

לשם הנוחיות ועל אף שהוגשה גם תביעה שכנגד, ייקרא מנחם נעים, התובע לאורך פסק הדין גם כאשר עסקינן בכובעו כנתבע שכנגד ואילו גל סבן ייקרא נתבע גם במקומות שנוגעים למעמדו כתובע שכנגד.

התובע הגיש תביעתו לתשלום דמי שימוש ראויים בגין התקופה שבה לטענתו פלש הנתבע לדירת התובע והתגורר בה מבלי שניתנה לו הסכמה לכך ואף סירב לפנותה לאחר שהומצאו לו דרישות מטעם התובע.

על פי כתב התביעה התגורר הנתבע בדירת התובע החל מיום 15/8/07 ועד ליום 8/7/14.

סה"כ דמי השימוש הראויים לגישת התובע בגין מלוא התקופה - 283,110 ₪. מסכום זה קיזז התובע סכום של 40,000 ש"ח בגין שיפוץ שביצע הנתבע לטענתו בדירה וזאת על פי חוות דעת שמאי, שהעריך את עלות השיפוץ.

בנסיבות אלו הועמד סכום התביעה על סך של 243,110 ש"ח.

לטענת התובע על הנתבע לשאת בתשלומי ארנונה בגין חודש יוני 2013 ועד לחודש יוני 2014, בסך כולל של 2,926 ש"ח.

אין מקום להרחיב לגבי ההליכים המשפטיים שקדמו להליך דנן. אך אציין כי התובע נאלץ להגיש כנגד הנתבע תביעה לסילוק יד שהתבררה בבית משפט השלום בהרצליה וכן נוהל הליך משפטי בבית המשפט המחוזי בתל אביב שעניינו הצהרה על זכויות הבעלות של התובע בדירה.

עוד יצוין כי תביעה נוספת לסילוק יד הוגשה על ידי התובע, לאחר שהסדיר את רישום זכויותיו (תא"ק 42261-04-14).

כחודשיים לאחר הגשת התביעה, פינה הנתבע את הדירה ומסר את מפתחות הדירה לידי התובע.