ת"א 38374-11-10 ג'רבי נ' הפול המאגר הישראלי לביטוח רכב

מונחת לפני בקשת הנתבעת להמציא למומחה השיקומי שמונה בתיק את פרוטוקול חקירת התובע בתיק וכן את סרט המעקב שביצעה הנתבעת לתובע.

1. לאחר עיון בטענות הצדדים אני קובעת כי דין הבקשה להדחות.

2. תקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז – 1986, מבהירה מהם המסמכים המותרים להמצאה למומחה והם:

   "... כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית."

3. מטרתה של תקנה 8 וההגבלות המוטלות על המצאת מסמכים למומחה בית המשפט בתביעה לפיצויים בגין תאונת דרכים היא לשמור על שיקול הדעת העצמאי של המומחה, על מנת שיוכל לגבש חוות דעת עצמאית משלו רע"א 2339/96 "אררט" חברה לביטוח בע"מ נ' אוולין דלל (24.12.96).

4. אמנם חזקה על מומחה הממונה מטעם ביהמ"ש, שהינו מומחה נייטראלי ומקצועי, אשר יעשה מלאכתו נאמנה, אולם בחשיפתו לחומר, שלא נערך למטרת הטיפול הרפואי קיים פוטנציאל לפגיעה באי תלותו (ולו למראית עין), ולהכשלת מטרת התקנה. על כן הוגבלה מסירת מסמכים למומחה למסמכים המפורטים בתקנה 8, שעיקרם הטיפול הרפואי שניתן לנפגע.

5. בהתאם לאמור הכלל שנקבע בפסיקה אוסר על הצגת פרוטוקול עדותו של תובע וסרטי מעקב בפני מומחה בית משפט וזאת טרם מתן חוות דעתו. לעניין זה ראו גם פסק הדין בעניין רע"א 1858/08 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' גלית אמויאל (9.7.08) שם קבע בית המשפט את הדברים הבאים:

   "באשר למעמדו של פרוטוקול חקירתו של בעל הדין עצמו: לא בעל הדין עצמו, ולא הצד שכנגד, רשאים לשלוח את פרוטוקול חקירתו של בעל הדין למומחה הממונה. שוב, ספק רב אם המדובר במסמך "בדבר הטיפול הרפואי". אין אף לראות בפרוטוקול החקירה משום הזדמנות למומחה להתרשם מן הנחקר "מכלי ראשון" כטענת המבקשות. מדיניות מתקין התקנות היא כי: "המומחה יתייחס בשלב הכנת חוות דעתו, אך למצבו הרפואי של הנפגע על יסוד התרשמותו הוא, המבוססת על הבדיקה, האנמנזה והחומר הרפואי ה'בסיסי' המצוי לגבי מצבו של הנפגע" (פרשת מטס לעיל). לפיכך אין להעביר למומחה את פרוטוקול חקירתו של בעל דין, עובר להכנת חוות הדעת".

   לעניין זה ראו גם רע"א 4640/90 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' מטס (14.12.90).

6. קיימים מקרים בפסיקה בהם נקבע כי אין מקום לפרשנות דווקנית, וכי יש להתיר הצגת מסמכים נוספים למומחה גם אם אינם אך ורק מסמכים שנערכו לצורך הטיפול הרפואי (כגון תעודות בית ספר וכיוצ"ב מסמכים, גם כאלה אשר יש בהם כדי להעיד על מצבו של הנפגע עובר לתאונה), אך התרת הצגת מסמכים אלו הוגבלה למקרים מתחום הנפש ולא למקרים כמו המקרה דנן של פגיעות אורתופדיות. ראו רע"א 7265/95 שרון גלדשטיין נ' ג'נט בראל פ"ד נ(3), 214.

7. במקרה הנדון לא מצאתי כי יש מקום לחרוג מהפסיקה לעניין איסור המצאת מסמכים אלו למומחה.