ת"א 38235-08-14 אובר דעדוש נ' מועצה מקומית בנימינה-גבעת עדה

1.פסק דין זה ניתן לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984. 

2.עניינה של התביעה בטענה להתיישנות קנס בגין עבירת חניה שבוצעה, לכאורה, ע"י התובעת ביום 2.7.08. התובעת מבקשת להורות על ביטול חיוב כספי אותו דורשת הנתבעת בגין עבירת החניה הנ"ל, ואשר בגינו נקטה הנתבעת הליכי גביה, וזאת הואיל ולשיטת התובעת שהעונש (הקנס) בגין העבירה התיישן. התובעת מבקשת גם פיצוי בגין פגיעה בשמה הטוב לאחר שהוטל על חשבונה עיקול במסגרת הליכי גביה בהן נקטה הנתבעת. יש לציין כי במקור ביקשה התובעת סעד של ביטול הדו"ח מחמת התיישנות העבירה (להבדיל מהתיישנות הקנס), אך תביעתה בעניין זה נמחקה, מחוסר סמכות עניינית.

3.לטענת התובעת, הנתבעת החלה לנקוט בהליכים בגין העבירה האמורה רק בשנת 2012, ובשנת 2014 הטילה עיקול על חשבונה, תוך שהחוב תופח מ- 500 ₪ ל- 1,200 ₪ ויותר.

הנתבעת טוענת כי דרישת תשלום ראשונה נשלחה לתובעת בדואר רשום בשנת 2009, פחות משנה ממועד ביצוע העבירה, ולאחר מכן נשלחו דרישות בפרקי זמן שלא עלו על שלוש שנים האחד מהשני, כך שעל פי הדין הקנס לא התיישן.

התובעת טענה כי היא לא קיבלה את דרישת התשלום משנת 2009. בתשובה טענה הנתבעת כי הדרישה האמורה נשלחה בדואר רשום, ואף הציגה אסמכתא לכך, וטענה כי בנדון קיימת חזקת מסירה לפי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי.

4.בדיון שהתקיים ביום 3.2.15 הסכימו הצדדים למתן פסק דין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, עם אפשרות לדחיית התביעה.

התובעת ביקשה לקבל את התביעה, ולחלופין להורות על הפחתת הקנס עד לסכום הקרן. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה תוך חיוב התובעת בהוצאות.

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שצורפו על ידם, החלטתי להורות על דחיית התביעה.

6.בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

7.המזכירות תעביר את פסק הדין לצדדים ותפעל לסגירת התיק.