פלוני נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ

תביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

רקע

1.התובע, יליד 1994, נפגע לטענתו בתאונת דרכים ביום 12.5.19. נטען כי התובע נהג ברכבו מסוג פולקסווגן פולו אשר בוטח על ידי הנתבעת, בדרכו לעבודתו בתחנת דלק בכרמיאל, לצורך ביצוע משמרת לילה, וכי בעת שנסע בקטע כביש חשוך בגליל (כביש 854), בשעה 21:45 או סמוך לאחר מכן, התפרץ באופן פתאומי חזיר בר גדול לנתיב נסיעתו של התובע ופגע בצד השמאלי-קדמי של הרכב, הרכב הסתחרר, ניזוק באופן משמעותי, צידו השמאלי הקדמי נמעך, והחזיר נהרג במקום (התרחשות עובדתית נטענת זו, שהוכחשה על ידי הנתבעת, תכונה להלן למען הנוחות: "התאונה").

2.לטענת התובע, מיד לאחר התאונה הוא יצר קשר טלפוני עם משפחתו, ובחלוף זמן מה הגיעו למקום התאונה שני אחיו, א' ו- נ'. בהמשך, התובע פונה על ידי אחיו א' אל המרכז הרפואי לגליל המערבי בנהריה (להלן: "בית החולים"), ואילו נ' נשאר במקום התאונה עם רכב התובע עד שנגרר. לפי התיעוד הרפואי, נרשם כי התובע נקלט בחדר המיון בבית החולים בשעה 00:23, וכי התובע נבדק לראשונה בידי רופא בשעה 00:36. התובע עבר בדיקת CT ראש/מוח וכן צילומי רנטגן, אשר לא העידו על ממצא גרמי חריף. בדו"ח סיכום הביקור של המחלקה לרפואה דחופה נכתב בין היתר: "בן 25 לדבריו היה מעורב בתאונת דרכים, נחבל בראש צוואר וגב. ללא איבוד הכרה, הקיא פעמיים. זוכר את פרטי האירוע. כעת מתלונן על כאבים בראש, סחרחורת. בנוסף כאבים בצוואר וגב". לאחר שנבדק וטופל, התובע שוחרר לביתו באותו לילה.

3.לאחר מכן התובע היה במעקב רפואי שכלל ביקורים בין השאר אצל רופא המשפחה, רופא בתחום האורתופדיה וכן רופא בתחום הנוירוכירורגיה ומנתח עמוד שדרה. ביום 18.8.19, כ-3 חודשים לאחר התאונה, התובע עבר בדיקות CT. בצוואר אובחן בלט דיסק קל בחוליות C5-C6. בגב התחתון אובחנו בלטי דיסק בגובה L2-L3 ובגובה L4-L5, עם השקה ולחץ על השק.

בסיכום ביקור של התובע מיום 29.6.2020 אצל רופא אורתופד, צויין: "החמרה בכאבים בצוואר וכאבים בגב תחתון... נתפס לו צוואר וגב תחתון בתדירות גבוהה, לא יושן בלילות מרוב הכאב, ... נוטל כדורים לשיכוך כאב ומשתמש במשחות וגם עבר פיזיותרפיה ללא שום תועלת".

ביום 6.7.2020 התובע ביקר אצל רופא מומחה בנוירוכירורגיה שהתמחותו בניתוחי עמוד שדרה. בסיכום ביקור זה צויין: "מצב לאחר תאונת דרכים עם קינמטיקה קשה, נותר עם כאבי צוואר ומוגבלות בתנועות הצוואר וכאבי גב תחתון מקרינים לרגל שמאל עד הברך בהיבט הקדמי של הירך. אין פחת מוטורי גס בגפיים. קרוב לוודאי תלונותיו על רקע פגיעה יבשה וקונטוזיה של הצוואר והגב התחתון בעקבות התאונה".

4.במהלך הדיון בתביעה, ובטרם נדונה תביעת התובע במל"ל לקביעת דרגת נכות מעבודה, מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה, ד"ר דוד אנג'ל. בחוות דעתו ציין ד"ר אנג'ל כי התובע סובל מנכות צמיתה בשיעור של 15% בגין הגבלה בתנועות הגב תחתון. עם זאת, ציין, מהתיעוד הרפואי עולה שכשנה וחצי לפני התאונה ישנם מספר רישומים בודדים בהם התובע התלונן על כאבי גב, ובהתחשב בכך, ראה לנכון לייחס 1% מהנכות הכוללת שנקבעה לתובע, למצבו הקודם. לפיכך, קבע ד"ר אנג'ל בחוות דעתו, בעקבות התאונה התובע סובל מנכות צמיתה בשיעור של 14%. חוות הדעת הוגשה לתיק לפני קביעת הנכות במל"ל, ד"ר אנג'ל לא נחקר על ידי מי מהצדדים, ולפיכך מוסכם על הצדדים כי חוות דעתו מחייבת בשאלת נכותו הרפואית של התובע בהליך זה.

5.מאחר והתאונה התרחשה בדרכו של התובע לעבודתו, התובע הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (לעיל ולהלן: "המל"ל") להכרה בתאונה כתאונת עבודה ותביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. המל"ל הכיר בתאונה כתאונת עבודה. המל"ל קבע לתובע תקופת אי כושר מלא משך 3 חודשים שלאחר מועד התאונה. הועדה הרפואית במל"ל קבעה כי התובע סובל מנכות צמיתה בשיעור של 20%, ממנו הורתה על ניכוי שיעור של 5% נכות בגין מצב קודם, לאור תלונות בעבר על כאבי גב. בסיכומו של דבר, נקבעה במל"ל נכות צמיתה הנובעת מהתאונה בשיעור של 15%, החל מיום 12.8.19 ואילך, לפי סעיף 37(7)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956.

6.במסגרת מסכת הראיות, התובע הגיש תצהירי עדות ראשית שלו ושל אחיו א' ותיק מוצגים. שניהם נחקרו על תצהירם. מנגד, הנתבעת הגישה את תיקו של התובע במל"ל וכן תצהיר חוקר שביצע מעקב אחר התובע, אליו צורף דו"ח החקירה. ייאמר מיד כי עיון בדו"ח החוקר מטעם הנתבעת, מעלה כי אין בו ממצא רלבנטי כלשהו, והוא אינו מעלה או מוריד דבר, בין בשאלת החבות ובין בשאלת הנזק. מטעם זה, עת נמסר תצהיר החוקר לידי ב"כ התובע, רק לאחר תום פרשת התביעה, ויתרו ב"כ התובע על חקירתו, ולא בכדי.