ת"א 38095-04-15 אסם הגליל בע"מ 570023358 נ' ריאן ואח'

לפני בקשה להורות על תיקון כתב התביעה על ידי הוספת עילת תביעה חדשה והיא עשיית עושר ולא במשפט על ידי המשיב מס' 8 ואביו המנוח ריאן עלי ז"ל (להלן: המנוח ).

תיק זה נפתח בלשכת ההוצאה לפועל על ידי בקשה לביצוע שטר חוב שנמשך על ידי משיב מס' 8 ונטען כי המנוח ערב לו בחתימתו. המנוח הגיש ביום 22/4/2015 התנגדות המלווה בבקשה להארכת מועד להגשתה כאשר טענתו היחידה הייתה שהוא לא חתם על השטר. המבקשת הגישה תגובה לבקשה שלאחריה ניתנה רשות להגן ביום 2/12/2015. ביום 14/12/2015 הלך המנוח לעולמו. ביום 1/12/2016 הוגש על ידי המבקשת כתב תביעה מתוקן כנגד יורשי המנוח. המשיבים הגישו בקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה המתוקן בטענה כי התווספו אליו טענות ללא קבלת רשות. ביום 26/4/2017 קיבלתי את הבקשה וקבעתי כי המבקשת הכלילה טענות הנוגעות לעסקת היסוד ללא קבלת רשות.

המבקשת לא אמרה נואש ופתח ישיב יום 16/5/2017 הצהירה באת כוחה כי בכוונתה להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה על ידי הוספת טענות מעבר לעילה השיטרית.

לאחר ששקלתי את הבקשה והתגובה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות מכמה נימוקים.

ראשית, יש ממש בטענת המשיבים לפיה הבקשה הוגשה בשיהוי. העובדות הנטענות על ידי המבקשת היו בוודאי ידועות לה כבר עם מתן רשות להגן בדצמבר 2015. למרות זאת המבקשת לא פעלה לתיקון כתב תביעתה וישבה בחיבוק ידיים. אולם אם היה נימוק זה לבדו יכול להיות והייתי מקבל את הבקשה תוך חיוב בהוצאות. נימוק זה במצטבר עם נימוקים נוספים מטים את הכף לעבר דחיית הבקשה.

שנית, המבקשת הגישה תגובה בזמנו לבקשה לרשות להגן שם נטענו עובדות סותרות לעובדות שמבקשים לטעון כעת. בתגובה נטען כי מי שהזמין וקיבל את הטובין בעדם הוגש השטר לביצוע היה זה המשיב מס' 8 בעבור חברה שבבעלותו (ראו: סעיף 4 לתגובה). עוד נטען כי במהלך שנת 2013 ועקב שיקים שסורבו ונמסרו על ידי המשיב מס' 8 הפסיקה המבקשת לספק את הטובין למשיב מס' 8 והתנתה את המשך האספקה בהמצאת ערבויות. בעקבו כך המבקשת הגיעה להסכמה עם משיב מס' 8 לפיה היא תמשיך לספק את הטובין במידה והמנוח – שהיה ראש מועצה מקומית כאבול בעבר – יחתום על ערבות להבטחת חובות חאלד (ראו: סעיף 5 ו- 6 לתגובה). לאחר שהמנוח חתם על שטר החוב המשיכה המבקשת לספק את הסחורה למשיב מס' 8 (ראו: סעיף 8 לתגובה). וכך בסעיף 9 לתגובה נטען כי משיב מס' 8 הוא שהמשיך לרכוש תערובת מהמבקשת.

כעת טוענת המבקשת כי יש לחייב את עזבון המנוח באופן אישי שכן לטענתה התערבות סופקה הן למשיב מס' 8 והן למנוח. עוד טענה כי החברה שבבעלות המשיב מס' 8 נוהלה במימון דק כאשר הבעלים האמיתיים שלה הם המשיב מס' 8. עוד נטען כי המנוח היה הבעלים של המקרקעין עליו נוהל עסק העופות דבר המצביע על כך שהעסק היה שייך לו. ברי כי טיעון זה אינו תואם את הטיעון שהועלה בתגובה ואף סותר אותו. המבקשת טענה כי בתגובה טענה שיש לחייב את משיב מס' 8 ואת המנוח ביחד ולחוד והיא נתלה בטיעון זה כאינדקציה שטענה את הטענות שמבקשת כעת להעלות כלפי המנוח כבר אז. אין בידי לקבל טענה זו. הטענה שהמנוח ומשיב מס' 8 חייבים ביחד ולחוד נטענה מכוח ערבותו הנטענת של המנוח ולא בשל טענות נוספות וחדשות שמבקשת לטעון כעת. נראה עוד כי הקטליזטור שהוביל להגשת הבקשה לתיקון הוא מותו של המנוח. לאור זאת הגעתי למסקנה שאין בתיקון כדי להוביל להבאת הפלוגתאות האמיתיות השנויות במחלוקות בין הצדדים.

שלישית, מתן היתר לתקן את כתב התביעה בשלב זה יסרבל את ההליך. בעוד שבשלב זה ניצבת לפני פלוגתה אחת ויחידה מתן ההיתר יוביל למבול של פלוגתאות מורכבות ומסובכות שיאריכו את הדיון. מדובר בתביעה משנת 2015 שהליך ההוצאה לפועל נפתח בה בשנת 2014 ואין לתת יד להארכת הדיון.

רביעית, למבקשת לא יגרם נזק בלתי הפיך במידה והבקשה תידחה. עומדת בפניה האפשרות להגיש תביעה נפרדת ועצמאית שתתברר לגופה. דוגמא היפה לענייננו ניתן למצוא ברע"א 4040/11 ד"ר שגב נ' אנג'ל ג'נרל דיבלופרס בע"מ [פורסם בנבו] שם ביקש התובע לתקן את התביעה על ידי הוספת עילות תביעה וטענות של הרמת מסך ההתאגדות. בית משפט סירב לבקשה והחלטתו אושרה בבית משפט העליון בנימוק כי מדובר בתביעה חדשה לחלוטין. בית משפט העליון אישר ביחוד את הקביעה לפיה "בפנינו כתב תביעה חדש לחלוטין השונה מקודמו בתכלית השינוי, באופן החורג לחלוטין מן התכלית העומדת ביסודה של האפשרות להתיר לבעל דין לתקן את כתב הטענות שהוגש על ידו".