ת"א 3799-06 נ. נ' מדינת ישראל

האם על הנתבעת לפצות את התובע בגין נזקים שהוסבו לו, בעקבות הגשת כתב אישום כנגדו שבגדרו יוחסה לו עבירת רצח, וזיכויו בדעת רוב מחמת הספק?

זו השאלה המרכזית אליה אדרש להלן.

רקע כללי

1. עסקינן בתביעה נ.קית לתשלום פיצויים על סך כ- 1.5 מליון ₪ שהתובע הגיש בגין נזקים שנגרמו לו, כך נטען, עקב מעצרו כחשוד ברצח וניהול הליך פלילי נגדו. ההליך הפלילי נוהל בבית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת ת.פ. 348/01 בפני הרכב כב' השופטים פיזם, שטמר ושפירא (להלן: "ההליך הפלילי").

    

2. הרקע להליך הפלילי מתואר בכתב האישום שהוגש נגד התובע ושניים אחרים אחיו ושמו א. (להלן: "א.") ואחיינו בשם ס. (להלן: "ס."). תמצית כתב האישום הינה: ביום 21.8.01 בשעות הלילה, בכפר כיסרא, התפתחה קטטה בין משפחת התובע למשפחת ש.. בשלב כלשהו, הבחינו שלושת הנאשמים, התובע א. וס., באחד מבני משפחת ש., הם תקפו אותו וגרמו למותו.

    

3. בסופו של ההליך הפלילי, התובע זוכה מאשמה והנאשמים הנוספים זוכו מביצוע עבירת רצח, אם כי הורשעו בביצועה של עבירת הריגה.

    

   לעניין זיכויו של התובע יודגש, כי זיכויו היה ברוב דעות (כב' השופטים פיזם ושפירא) שזיכוהו מחמת הספק. כב' השופטת שטמר, בדעת מיעוט, הרשיעה את התובע בהריגה, כמבצע בצוותא עם האחרים.

    

4. כאמור, בעקבות זיכויו התובע הגיש את תביעתו דנן בגין נזקים אשר נגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מההליכים הפליליים שנוהלו נגדו.