ת"א 37951-04-11 עיריית ירושלים נ' לוי

לאחר שנתתי את דעתי לבקשת הנתבעים (בתביעה המקורית) לחיוב התובעת בהוצאותיהם לאחר מחיקת חלק מהתביעה ומהסך הנתבע, וכן לאחר שנתתי את דעתי לתגובת התובעת ועיינתי במכלול החומר הקיים בתיק, לא מצאתי הצדקה, בשלב זה, לחייב את התובעת בהוצאות משפט, זאת באופן נפרד ובמובחן מתוצאת ההליך כמכלול.

אמנם יש טעם בטענות הנתבע לעניין ההתדיינות המשפטית והחיוב בהוצאות עקב העלאת השאלה בדבר מחיקת חלקו הנכבד של החוב נשוא התביעה, אולם יובהר כי ההתדיינות האמורה מתייחסת אך ובלבד לפרק הזמן שהחל ממועד מתן ההחלטה מיום 27.1.14 (כב' הרשמת הבכירה מ' אב-גנים ויינשטיין) בדבר ביטול פסק הדין מיום 5.2.09 (כב' הרשם א' פוני) שניתן בהעדר בקשה למתן רשות להתגונן, ואין בכך כדי להשליך על השאלה באם הייתה קיימת הצדקה מלכתחילה להגשת התביעה שבכותרת בסכום החוב הגבוה. כזכור, התביעה המקורית, ככל שהתייחסה לנתבע, הועמדה על סך כ-1,125,000 ₪.

בכל מקרה, בשים לב לכך שהתביעה ככל שהיא מתייחסת לחלקו של החוב אשר הפך להיות חוב לא-חלוט עקב ביטול פסק הדין כאמור, משהתביעה לא נדחתה לגופה, אלא הטענות שביססו אותה מתבררות עתה במסגרת ההליך הנוסף (ת.א. 700861-08), בנסיבות אלו, איני מוצא הצדקה לחיוב בהוצאות בכגון-דא, לא כן שכן, בשלב זה בטרם הוכרעו הטענות לגופן.

על כן, הבקשה של הנתבע לחיוב התובעת בהוצאות משפט - נדחית.

בטרם תתקבל כל החלטה בדבר המשך ניהול התובענה, יודיעו הצדדים לבית המשפט, בהודעה משתופת או בנפרד, כיצד בדעתם ניתן להמשיך את בירור התובענה דנן, זאת בשים לב לכך כי מתנהל הליך נוסף שעולות בו, לכאורה, שאלות דומות, ובהקשר זה, יודיעו הצדדים במסגרת הודעתם האמורה, מדוע לא יתבקש איחוד הדיון בשני ההליכים, בשים לב לזהות בעלי-דין ומהות הפלוגתאות בשני ההליכים.

הצדדים יעשו כן, עד ולא יאוחר מיום 12.5.14.

לעיוני ביום 14.5.15.

ניתנה היום, י"ט ניסן תשע"ה, 08 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.