נציגות הבית המשותף ואח' נ' רקפות בגבעה בע"מ ואח'

צד ג'

עבדו ספורי ע"י ב"כ עוה"ד אגבאריה מייסרה

1. תביעה בגין ליקויי בנייה ואי התאמות, שעל פי טענת התובעים התגלו ברכוש המשותף בבניין הנמצא ברחוב הסתוונית 4 בקרית ביאליק (להלן: "הבניין" או "הבית המשותף"). התביעה כוללת גם דרישה לפסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש, איחור במסירה ודמי שימוש.

   הודעה לצד ג' הוגשה נגד קבלן האבן שביצע עבור הנתבעת 1 את עבודות חיפוי האבן בבניין.

    

2. התובעים רכשו במועדים שונים דירות בבניין, רובם ישירות מהנתבעת 1, חברה קבלנית שמכרה את הדירות בבניין שבנתה נתבעת 2 כקבלן מבצע וחלקם (התובעים 26 ו-27) ממי שרכשו את הדירות מהנתבעת 1.

   התביעה הוגשה גם כנגד הנתבעים 3 ו-4, מנהלי הנתבעות 1 ו-2, בטענה שניהלו ישירות את המשא ומתן מול הרוכשים. ביום 10.5.20 ביקשו התובעים לדחות את התביעה נגד נתבעים 3 ו- 4. הנתבעים עמדו על פסיקת הוצאותיהם, וקבעתי כי שאלת ההוצאות תוכרע בפסק הדין.

    

3. ביום 24.1.13 שלחו התובעים באמצעות בא-כוחם, מכתב אל הנתבעת 1 בעניין הליקויים ואי ההתאמות שהתגלו ברכוש המשותף, אך לטענתם הנתבעת 1 כלל לא התייחסה לפנייה. לטענתם, קדמו לפנייה זו פניות נוספות, בין החודשים 9/11 ועד 2/12, שגם מהן התעלמה הנתבעת 1. התובעים הזמינו חוות דעת מטעם המהנדס בן עזרא (להלן: "מומחה התובעים" או "בן עזרא"), על פיה, ככל שלא יתוקנו הליקויים בפועל, עלות תיקון הליקויים היא 3,293,598 ש"ח. עוד התייחס מומחה התובעים, בחוות דעתו, לחיפוי האבן החיצוני של הבניין, נשירת אבני חיפוי וסיכון מידי לנשירה. בנוסף לחוות הדעת הזמינו התובעים בדיקת מכון התקנים הישראלי, בה נקבע, בין היתר, כי חיפוי האבן החיצוני של הבניין אינו מתאים לתקן הישראלי, ועל כן, דורשים התובעים מהנתבעים לתקן את חיפוי האבן בהתאם לתקן הישראלי, קרי ביצוע בעין בפריט זה ורק כסעד חילופי, פיצוי כספי.

   עוד טוענים התובעים, לאיחור במסירת הדירות והרכוש המשותף, בגינו דורשים פיצוי כספי וכן פיצוי בגין עוגמת נפש. כן נטען כי שטחים שונים ברכוש המשותף, טרם נמסרו להם ועל כן הם דורשים תשלום דמי שימוש בגינם.

    

4. הנתבעים העלו טענה מקדמית, לפיה יש לדחות את התביעה נגד הנתבעים 2, 3 ו-4 על הסף בהיעדר יריבות ועילת תביעה. את התביעה נגד הנתבעת 2 הותירו התובעים על כנה , על אף שלא מכרה להם את הדירות ועמה אין להם כל יריבות, כך לטענת הנתבעים.

   טענה מקדמית נוספת היא שיש לדחות את התביעה של ארבע משפחות מתוך התובעים בהיעדר יריבות או עילת תביעה, שכן אותן משפחות הגישו בעבר תביעות נפרדות מטעמן בגין ליקויי בנייה בדירותיהם לא העלו במסגרת תביעות אלה טענות ביחס לליקויים הנטענים עתה על ידן ברכוש המשותף, ולא ביקשו פיצול סעדים לפי תקנה 45.

   הנתבעים מכחישים את חובתם לשלם לתובעים פיצוי בגין איחור במסירת הדירות, ודוחים את טענה לפיה עליהם לשלם לתובעים דמי שימוש בגין שטחים שלא נמסרו להם, כביכול.