ת"א 37867-04-11 כודדה ואח' נ' טל ואח'

שתי בקשות מטעם הנתבעים לסילוק התביעה על הסף.

בקשה אחת בשל העדר עילה, נוכח הודאתו של התובע בחקירה נגדית במסגרת בקשה לסעד זמני שהגיש בהליך זה, ולפיה קיבל מהנתבעים את רוב הכספים שהוא תובע מהם בתביעה זו. הבקשה השנייה מופנית נגד התובעת, בטענה שאין לה סמכות להגיש את התביעה.

רקע עובדתי ודיוני

1. התובעים הגישו תביעה נגד הנתבעים על סך של 3,000,000 ₪.

2. בדיון שהתקיים ביום 17.5.12 הוריתי לתובעים לשקול להגיש כתב תביעה מתוקן "וזאת בהתחשב בין השאר בהודאותיו של התובע כי קיבל סכומים שונים, וזאת במסגרת החקירה הנגדית בעניין הסעד הזמני בפני כב' השופט ר' כרמל... השאלה היא האם לאחר חישוב הסכומים הללו עדיין ראוי כי התובענה תישאר בבית משפט זה".

   כתב תביעה מתוקן הוגש ביום 31.10.12 וכתב הגנה מתוקן ביום 13.11.13.

3. על פי כתב התביעה המתוקן, החל משנת 1990 היה התובע בעלים ומפעיל של חנויות מרכולים וקווי חלוקה, והוא בעל מניות בתובעת. בשנת 2005 נרקמה שותפות בין התובעים לבין הנתבעים, ולשם כך הוקמה הנתבעת 3 (להלן: "השותפות"), כאשר מחצית מהמניות של השותפות הן בבעלות התובעת (כאשר החלוקה היא 35% לתובע ו-15% לנתבע 5) והמחצית האחרת בבעלות הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") והנתבע 4. לטענת התובעים נישלו אותם הנתבעים מכל זכויותיהם בשותפות שלא כדין ובדרך של תחבולה, תוך שהעבירו לרשותם או רשמו על שמם את כל הזכויות בשותפות, לרבות זכויות התובעים, ומבלי ששילמו לתובעים את התמורה בגין זכויותיהם אלה. בהמשך, כך על פי הנטען, הסבו הנתבעים את הפעילות העסקית מהשותפות לנתבעת 6, המוחזקת בחלקים שווים בידיהם של הנתבע והנתבע 5. לטענת התובעים, באותה עת היה התובע טרוד בטיפול בבתו הקטנה אשר הינה מוגבלת בתנועה ונזקקה לסיוע רב. הנתבעים ניצלו את מצוקתו של התובע ופעלו שלא בתום לב לנשלו מרכושו. הנתבעים, כך הטענה, לכאורה בכוונת מכוון, יצרו מסכי התאגדות שונים, העבירו לשליטתם הבלעדית את נכסיהם של התובעים שלא כדין תוך כדי גזל ולקיחת דבר לא להם.

4. עוד נטען, כי בניגוד למוסכם, לא רשם הנתבע את התובע כבעל מניות בשותפות ותרץ זאת בשיקולי מיסוי. נוסף על כך, הועברו שתי חנויות שהיו בבעלות התובעת לשותפות בלא ששולמה כל תמורה וללא הוצאת חשבונית מס. כמו כן נרכשו על ידי השותפות שתי חנויות באמצעות מזומנים של התובעת בלא השקעה נוספת מבעלי המניות, ולמעשה, כך נטען, השתמשו הנתבעים בכסף שהיה שייך לתובעים לצורך רכישת חנויות אלה. זאת ועוד. קו חלוקה שהיה בבעלות התובעת נמכר על ידי הנתבע לאדם אחר, כאשר מירב התמורה נגבתה לטובת השותפות, וכאשר על פי הוראת הנתבע הוצאה חשבונית על ידי התובעת אך לחלק מסכום המכירה. נוסף על כך, מכר הנתבע משאית שהיתה בבעלות התובעת כאשר התמורה בגינה לא הועברה לתובעת אלא לשותפות, ואף זאת בלא שהונפקה חשבונית מס כדין.