ת"א 37819-09-15 ניצן נ' עובדת

1.הליך זה נפתח בבקשה לביצוע שטר, ולאחר שהוגשה התנגדות לביצוע השטר, וניתנה לנתבע רשות להתגונן כנגד התביעה, עתר התובע לתיקון כתב תביעה.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

2.המבקש (להלן: התובע), מעוניין לתקן את כתב התביעה לפי סעיף 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: התקנות). התובע מבקש להוסיף את אשת המשיב (להלן: הנתבע), הגב' קרן אור עובדת (להלן: קרן), כנתבעת נוספת בהליך זה. בכתב התביעה המתוקן טוען התובע שחבותה של קרן היא עד לסך 107,500 ₪ מסכום התביעה הכולל, שהועמד על סך של 183,500 ₪.

מכיוון שהתובע אוחז בשיקים המשוכים גם ע"י קרן, הוגשה בקשה זו. לטענת התובע, קרן והנתבע מסרו לו שיקים המשוכים על חשבונם המשותף, ואלה לא כובדו בשל היות חשבונם מוגבל.

התובע טען כי הגיש בקשה לתיקון כתב התביעה משיקולי יעילות משפטית, במטרה לחסוך הליכים מקבילים באותו העניין. התובע סבור כי באם יגיש תביעה נפרדת נגד קרן, ההליכים יאוחדו מאחר שמדובר באותה מסכת עובדתית.

3. הנתבע מתנגד לבקשה. לגישת הנתבע, בקשה לפי סעיף 92 לתקנות תתקבל "...כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין", לטענת הנתבע תנאי זה אינו מתקיים: בבקשה עצמה ניתן לראות כי התובע מתייחס לפעולות הנתבע ולא לפעולות אשתו; הנספחים מעידים כי ההתקשרות הייתה בין התובע לנתבע בלבד; הסעדים המבוקשים מופנים כלפיי הנתבע; אין טענה עובדתית כנגד קרן, אלא רק מבוקש להוסיפה לכתב התביעה בשל היותה אשתו.

המסגרת המשפטית

4. בית המשפט רשאי לצרף נתבע בכל שלב משלבי הדיון, כך נקבע בתקנה 24 לתקנות:

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות... על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע... כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה."

5.בהתאם לתקנה 92 לתקנות, בית המשפט מוסמך להתיר תיקון כתבי טענות בכל שלב של הדיון. על פי ההלכה הפסוקה, בית המשפט נוהג בגישה מקלה בבקשות מסוג זה, כאשר התיקון נדרש כדי לאפשר דיון בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין הצדדים, וזאת כדי להביא לפתרון הסכסוך וליעילות דיונית. זאת, אם הבקשה אינה לוקה בשיהוי ולא נקבע כי התנהלות התובע היא בחוסר תום לב (ר' ע"א 3092/90, צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פ"מ מו(3) 214 [1992], בפסקה 5).

הוספת טענה ועילה חדשה לכתב טענות, לא תביא לדחיית הבקשה מטעם זה בלבד, אם כי יהיה בכך משום בדיקה קפדנית יותר וקריטריונים נוקשים יותר בטרם התרת התיקון המבוקש (ר' בספרו של א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 12, עמ' 327). נקבע בפסיקה, כי בית המשפט ייעתר בדרך כלל לבקשה, כאשר לא יהיה בתיקון כתב הטענות כדי לגרום לצד שכנגד נזק שאינו בר תיקון בפסיקת הוצאות, ולא יהיה בכך כדי לגרום להכבדה ולהארכת הדיון (ר' גורן, בעמ' 323, וה"ש 17 שם).

מן הכלל אל הפרט

6.אקדים ואציין כי מצאתי לקבל את הבקשה, בכפוף לפסיקת הוצאות לטובת הנתבע.

7.הנטייה של בתי המשפט היא להתיר תיקון כתבי טענות וכך גם בענייננו. ניתן לראות כי קרן היא אחת מבעלי החשבון. בנסיבות אלו, נדחית טענת הנתבע, כי מאחר שאין צורך מהותי להוסיף את קרן כנתבעת, תיקון זה אינו נכלל בגדר הוראות תקנה 92 לתקנות.

מקובלת עלי טענת התובע, כי דחיית הבקשה עשויה ליצור מצב של חוסר יעילות משפטית, שכן יש לתובע אפשרות להגיש תביעה נפרדת כנגד קרן, ולנהל את שני ההליכים במאוחד או בנפרד. כך או כך, פתיחה של הליך נוסף תביא להתארכות הדיון או לנטל בלתי סביר על הצדדים – ועל המערכת כולה - אם בשל איחוד הליכים ואם בשל דיון בשני הליכים המבוססים על טענות עובדתיות דומות ואף זהות.

8.בהתאם להוראות תקנה 24 לתקנות, הוספת נתבע נתונה לשיקול דעת בית המשפט. המטרה שתהיה לנגד עיני בית המשפט היא פסיקה יעילה ושלמה בכל השאלות. במקרה דנן, צירוף קרן כנתבעת נוספת בהליך תביא לדיון בטענות שני הצדדים באשר למעורבותה ו/או חבותה על פי השיקים, ובכך להכרעה בכל השאלות העומדות במחלוקת בהליך זה, וכך יימנע הצורך בהליך נוסף.

9.בשלב זה הוגשו כתבי טענות של שני הצדדים, כאשר תצהיר הנתבע שהוגש בתמיכה להתנגדות לביצוע שטר, הוא כתב ההגנה מטעמו. תיקון כתב התביעה מאפשר לנתבע (ואולי אף מחייב אותו) להגיש כתב הגנה מתוקן, נוסף על זכותה של קרן להגיש כתב הגנה נפרד מטעמה. נזק זה ניתן "לרפא" בפסיקת הוצאות לטובתו.

סוף דבר