ת"א 37719-05-10 גנס נ' מרציאנו ואח'

1. לפניי שתי תביעות שאוחדו, ובהן הצדדים חלוקים בשאלות מי הפר את הסכם השכירות שנכרת בין הצדדים, מי ניהל משא ומתן טרום חוזי בחוסר תום לב, ומהו גובה הפיצוי שעל הצד המפר לשלם לצד שכנגד.

העובדות כפי שהתבררו בהליכים אלו:

2. יצחק ומרים מרציאנו (להלן: "הזוג מרציאנו") הם בעלי נכסים שונים, ובהם הנכס המסחרי ברח' קינג ג'ורג' 28 בירושלים. נכס זה הופעל במשך שנים כבית קפה או מסעדה, וכלל שולחנות גם בתוך הנכס וגם על המדרכה הסמוכה. במועד הסמוך להשכרת הנכס הפעילו בו בני הזוג מרציאנו מסעדה או בית קפה תחת השם "מקרוני"(להלן: "הנכס").

3. כפי שהתברר במסגרת הליכים אלו, הפעם האחרונה שלבני הזוג מרציאנו היה רישיון להפעלת בית קפה לאחרונה היתה בשנת 2005, אך כאשר ניסו להפעיל מסעדה במקום, נתקלו בקשיים הן בקבלת אישור ממשרד הבריאות והן בקבלת היתר מרשות הכבאות וההצלה. יודגש כי רישיון לניהול בית קפה הינו פחות מחמיר בתנאיו מרישיון לניהול מסעדה, הכוללת גם הכנת מאכלים מן החי, ומכאן שעל התנאים לקבלת רישיון לבית קפה, מוסיפה העירייה ודורשת תנאים נוספים לצורך קבלת רישיון למסעדה.

4. בשנת 2009 לא היה לנכס אישור ממחלקת רישוי העסקים של עיריית ירושלים, לא כבית קפה ולא כמסעדה. לאחר מספר ביקורים של פקחים במקום, והתראות, ביום 21.9.09 הוגש כנגד יצחק מרציאנו כתב אישום לבית המשפט לעניינים מקומיים באשמת עיסוק בעסק טעון רישוי ללא רישיון, דהיינו עבירה על סעיפים 4 ו-14 לחוק רישוי עסקים התשכ"ח -1968.

5. ביום 22.10.09, חודש לאחר הגשת כתב האישום כנגד יצחק מרציאנו, חתמו מרים ויצחק על הסכם להשכרת הנכס לדב ארז גנס (להלן: "גנס"). לגנס לא היה ניסיון עסקי במועד שבו שכר את הנכס, אך הוא היה מעוניין לנהל בו "מסעדה ושירותי אוכל בלבד" כפי שהוסכם בסעיף 7 להסכם, ועל כן התחייב גם לרכוש את כל הציוד המצוי במקום בסכום של 130,000 ₪. אין חולק כי עובר לחתימת ההסכם אכן שילם גנס לזוג מרציאנו את הסכום המוסכם בגין הציוד.

6. ההסכם נכרת לתקופה של שנה עם אופציה להארכה לחמש שנים נוספות ונקבע כי שכר הדירה החודשי יעמוד על סך 3,000$ ופיצויים מוסכמים בגין הפרה של ההסכם יהיו בסכום של 5,000$. גנס הפקיד בידי הזוג מרציאנו 12 המחאות דחויות עבור התשלום החודשי, אך לא העביר לידם את הערבות שהיה אמור לתת על פי ההסכם.

7. בסעיף 22 להסכם, שהוא הסעיף המרכזי לתובענה זו, צוין כי: "ידוע לשוכר שהמשכיר אחראי להשיג רישיון מתאים לחנותו והמשכיר יהא אחראי וחייב להשיג רישיון מתאים בעצמו ועל חשבונו".

הזוג מרציאנו טוענים כי סעיף 22 מלמד שגנס ידע שאין למקום רישיון עסק, גנס לעומת זאת טוען כי יצחק מרציאנו אמר לו בעל פה שבתוך שבוע שבועיים יקבל רישיון להפעלת מסעדה במקום. כך או כך אין חולק כי מרציאנו לא גילו לגנס שבמועד החתימה על ההסכם כבר היה תלוי ועומד כנגדם הליך פלילי, וכי ניסיונות קודמים שלהם בשנת 2009 לקבל רישיון להפעלת בית קפה בנכס - כשלו.