פוריס נ' קצירי ואח'

רקע

1. לפניי תביעה בסך 150,000 ₪ להשבת כספים שלטענת התובעת נגזלו ממנה במסגרת תרגיל עוקץ שערך לה לטענתה הנתבע 2, אלי קצירי.

    

2. לטענת התובעת, במסגרת תרגיל העוקץ היא שודלה לחתום על שטר למשכון זכויותיה בדירת מגורים בצפת שהייתה בבעלותה תוך שהושלתה לחשוב שהכספים ישמשו לכיסוי חובותיה לנושים, בעוד שבפועל שולשלו הכספים במרמה לכיסו של הנתבע 2.

    

3. אקדים ואציין כי הן התובעת והן הנתבע 2 הצטיירו בפניי כצדדים שהתמימות מהם והלאה. מחד, התובעת הצטיירה כאשת עסקים הבקיאה בעולם הכספים והנדל"ן שאתרע מזלה ונקלעה לקשיים כספיים ולחובות. בעקבות חובות אלו פנתה התובעת בבקשת עזרה לנתבע 2. מאידך, הנתבע 2 הצטייר כאדם חכם וממולח, שעט על ההזדמנות שנקרתה בדרכו כמוצא שלל רב, על מנת להרוויח מן ההזדמנות ולנצלה בתחבולה.

    

4. שני הצדדים חברו יחדיו לעסקה שתכליתה הייתה להבריח נכס או כספים מקופת פשיטת רגל של התובעת, ככל שתתגלגל להליך שכזה. התובעת מצידה האמינה כי הדבר יאפשר לה להשיב חובות לנושיה. הנתבע 2 מצדו, ניצל ההזדמנות להתעשרות עצמית, על חשבונה של התובעת, ובניגוד לאופן בו היא ציפתה שינהג.

    

5. זה המקום לפתוח סוגריים ולציין כי במהלך חייה של התביעה דנן, היא אוחדה עם תביעה נוספת (ת"ט 65924-06-15) – תביעה שטרית שהגיש ניר קצירי כנגד התובעת, ואשר תחילתה בתיק הוצאה לפועל לביצוע שטר צ'ק של התובעת על סך 105,000 ₪ (להלן – "התביעה השטרית"). בעקבות התנגדות שהגישה התובעת לביצוע השטר הועבר התיק לבית המשפט. התביעה השטרית נדחתה מן הטעם שיסודה בתיק הוצאה לפועל שנפתח לפני הוצאת צו עיכוב ההליכים כנגד התובעת בהליך פשיטת הרגל שהתנהל בעניינה (פש"ר 57101-05-16).