ת"א 37543-12-15 אעלימי נ' יוסיפוף ואח'

1.בהמשך להחלטתי היום במעמד הצדדים, בה הוריתי על ביטול הצו הארעי לעיכוב היציאה מן הארץ של המשיב 2, להלן נימוקי ההחלטה.

2.התובע הגיש ביום 17.12.15 תביעה כספית כנגד המשיבים, ובה טען לחוב שמקורו בהשקעה שהשקיע לטענתו, בחברה של הנתבעים/המשיבים.

יחד עם הגשת התביעה, הגיש התובע בקשה לעיכוב יציאת שני המשיבים מן הארץ. לטענתו, הצו דרוש בשל החשש להברחת נכסים ולהימלטות המשיבים מן הארץ לצמיתות, באופן שיסכל את אפשרות ביצוע פסק הדין שיינתן בתיק. עוד באותו היום, ניתנה החלטתי כי נוכח האמור בבקשה ובתצהיר, ניתן צו ארעי לעיכוב יציאת שני המשיבים מן הארץ – עד למועד הדיון בתיק ביום 21.12.15. הצו הותנה בערובה כספית בגובה 15,000 ₪ ובחתימת המבקש על התחייבות כספית בסכום של 50,000 ₪. בנוסף, חייבתי את המבקש למסור את הבקשה וההחלטה למשיבים עד ליום 18.12.15 בשעה 13:00.

3.ביום 20.12.15 הגיש התובע בקשת ארכה לביצוע מסירה. לטענתו, נודע לו כי המשיב 1, יורם יוסיפוב, כבר יצא מן הארץ, וכאשר הבין שהמשיב 2 עודנו בישראל, על אף מידע שהיה בידיו קודם לכן כי אף הוא יצא מן הארץ, נדרשה לו אורכה למסירה. הבקשה התקבלה.

4.היום התקיים בפניי דיון בבקשה, במעמד המבקש והמשיב 2.

בתום הדיון קבעתי כי צו עיכוב היציאה שניתן כנגד המשיב 2 יבוטל לאלתר, ואילו עניינו של הצו כנגד המשיב 1 יוכרע בהחלטה שתינתן בהמשך, ובה יפורטו הנימוקים גם לעניין המשיב 2.

דיון והכרעה

5.תקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), מגדירה מהו סעד זמני, כלהלן:

סעד זמני – סעד שניתן להבטחת קיומו התקין של ההליך או ביצועו היעיל של פסק הדין, לרבות צו עשה, צו לא תעשה, עיקול, עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלת שימוש בנכס, תפיסת נכסים, כינוס נכסים זמני, וכל סעד אחר שבית המשפט ייתן, בנסיבות הענין, לפי הוראות פרק כח.

6.תפקידו של סעד זמני הוא להסדיר את המצב בין הצדדים, כך שיבטיח את ביצוע פסק הדין שיינתן לאחריו. בבסיסו של סעד זמני, מספר תנאים, כדברי כב' הנשיא (כתוארו אז) גרוניס: