ח' נ' חטיב ואח'

בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לתת פסק דין לפי סעיף 4 ג' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן:"החוק").

אין מחלוקת, כי מדובר בתאונת הדרכים כמשמעה בחוק.

התובע יליד 1955, נפגע בתאונת דרכים ביום 21.5.13.

התובע נפגע בחלקי גוף שונים כאשר לטענתו נגרמו לו שברים ביד שמאל וטופל בגבס. בהמשך טופל התובע בפיזיוטרפיה.

התובע טען לנכות בתאונה זו ועל כן התמנה אורטופד מטעם בית המשפט, האורטופד ד"ר מיכה רינות.

בסעיף דיון ומסקנות בחוות דעתו כתב המומחה:

"למר י.ח. נגרם בתאונת הדרכים בתאריך 21.5.13 שבר עם תזוזה בחלק המרוחק של עצם הרדיוס ושבר ללא תזוזה של זיז הסטילואיד האולנרי בשורש כף יד שמאל (הלא דומיננטית).

עבר החזרה סגורה של השבר ברדיוס והותקן גבס. טופל בפיזוטרפיה . בממצאי בדיקה לא נמצאה דפורמציה, טווחי התנועה היו מלאים, התחושה שמורה, הכח מלא ואין דלדול שרירים. בצילומי הרטנגן העדכניים נמצא שהשבר ברדיוס התחבר היטב בעמדה תקינה ללא שינויים ניווניים פוסט-טראומטיים. בצלומים אלה נראה אי חיבור של קצה זיז הסטילואיד האולנרי (ללא משמעות קלינית)".

לאור זאת מסקנתו של מומחה בית המשפט היתה כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה.

המומחה לא נחקר על חוות דעתו ולמעשה ניתן לומר כי התובע השלים עם קביעתו של המומחה מטעם בית המשפט.

עם זאת בסיכומיו טוען התובע כי קביעותיו של ד"ר רינות צריכות לזכות את התובע בפיצוי גלובלי של הפסד השתכרות לעתיד.

התובע מסביר כי ביום התאונה היה בן כ- 18 בלבד ועובר לתאונה סיים את מסכת לימודיו התיכוניים והשתלב בעבודות מזדמנות כמו גינון. מעבודתו טרם התאונה השתכר סך של 2,900 ₪ בממוצע לחודש ובשערוך להיום סך של 3,000 ₪.

התובע טוען כי נעדר מעבודתו משך 4 חודשים וחזר לעבודה רק במהלך אמצע ספטמבר 2013.

התובע טוען איפוא להפסד שכר בעבר בשיעור של 12,000 ₪.

ביחס לעתיד ולאור חוות דעתו של ד"ר רינות – טוען התובע כי יש השלכה תפקודית לעתיד שצריכה לזכות אותו בסכום של 40,000 ₪.