ת"א 36977-12-11 לחם שמיים בע"מ נ' א.ר. בקרמן ניהול ויזמות בע"מ ואח'

תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לתובעת עקב ביטול הסכם שכירות שלא כדין ובחוסר תום לב.

כללי

1. התובעת, לחם שמים בע"מ, שכרה מהנתבעות 1-2 (הנתבעות) נכס המצוי באזור חוף הים של ראשון לציון, ברח' הטיילת 19, הידוע כמגרש 51, חלק מחלקה מספר זמני 16 בגוש 2710, ששטחו 765 מ"ר, במטרה לפתוח במושכר בית-קפה מסעדה (המושכר).

2. בין הצדדים נחתם הסכם שכירות מיום 8.3.2006 לתקופה של עשר שנים, החל מיום 10.3.2006 ועד ליום 9.3.2016 (ההסכם). לתובעת ניתנה זכות לפי סעיף 13(ב) להסכם להודיע על ביטול ההסכם בהתראה של חצי שנה מראש, שתשלח בכתב בדואר רשום, מבלי שהדבר ייחשב הפרה.

3. הנתבע 3, מר בקרמן, הוא בנה של הנתבעת 2 ומנהל מטעם הנתבעות את ענייני המושכר (ראו הרישא לתצהירו וכן, ת/2).

4. לפי סעיפים 39-40 להסכם השכירות, דמי השכירות יועלו כל שנתיים ימים ועד לשנה החמישית, שלאחריה קובעו דמי השכירות עד לסיום עשר שנות השכירות. בשנתיים הראשונות דמי השכירות הועמדו על סך 15,500$ לחודש (לתקופה שמיום 10.3.06 ועד ליום 9.3.08). בשנתיים שלאחר מכן (שנה שלישית ורביעית), על סך של 17,000$ לחודש (לתקופה שמיום 10.3.08 ועד ליום 9.3.10). החל מהשנה החמישית יעמדו דמי השכירות על סך של 18,000$ לחודש ועד לתום תקופת השכירות. לחילופין, נקבע דמי השכירות על סך של 2% מהמחזור הכספי החודשי הכולל, לא כולל מע"מ, ככל שסכום זה יהיה גבוה מדמי השכירות הקבועים. אפשרות זו לא מומשה, שכן דמי השכירות היו גבוהים מ- 2% מהמחזור.

5. אין חולק, כי במועד החתימה על הסכם השכירות סביבת המושכר היתה בלתי מפותחת. לטענת התובעת, דמי השכירות נקבעו באופן מדורג כאמור, בהסתמך על צפי הפיתוח הסביבתי.

6. הנתבעות שלחו לתובעת הודעה על ביטול ההסכם מיום 2.3.10 מחמת שורה של הפרות יסודיות, שביצעה, לטענתן, התובעת, כמפורט בהודעה ובעיקר, אי תשלום מלוא דמי השכירות הקבועים בהסכם. (להלן: הודעת הביטול. הודעת הביטול מצורפת נספח ו' לתצהיר מר בקרמן מטעם הנתבעים, להלן: תצהיר הנתבעים וכן, נספח 8 לתצהיר מר טסה מטעם התובעת, להלן: תצהיר התובעת).

7. התובעת לא הסכימה עם הביטול והשאלה אם הודעת הביטול ניתנה כדין עומדת במרכז המחלוקת בין הצדדים. המחלוקת העיקרית היא בשאלה אם התובעת שילמה את מלוא דמי השכירות הנדרשים.

8. משלא פינתה התובעת את המושכר, הגישו הנתבעים ביום 20.5.10 תביעה לפינוי המושכר (תא"ח (ראשל"צ) 32305-05-10). בדיון שהתקיים ביום 13.7.10 הופנו הצדדים לגישור. ניסיון הגישור לא צלח ובדיון מיום 1.12.10 הגיעו הצדדים להסכמות, שקיבלו תוקף של פסק דין, לפיהן הסכם השכירות ימשיך לעמוד בתוקפו עד ליום 31.10.11, מועד בו התובעת תפנה את המושכר בהתאם להוראות הסכם השכירות, בתמורה לדמי שכירות חודשיים בסך של 18,000$ שישולמו בשיעור זה ממועד ההסכמה, 1.12.10, ועד לתום השכירות. בסעיף ט להסכמת הצדדים כפי שנרשמה בפרוטוקול נקבע, כי "הסכמות אלו אין בהם כדי לגרוע או לפגוע באיזה מטענות הצדדים ביחס לנזקים כלכליים כאלו ואחרים. כל צד שומר על מלוא טענותיו לעניין זה ויהיה רשאי לפנות בכל הליך משפטי בהתאם לשיקול דעתו. טענות אלו יכול ויתייחסו לכל טענה שהועלתה על ידי הצדדים במסגרת כתבי הטענות ו/או טענה כספית אחרת לרבות לעניין דמי השכירות, אובדן הכנסות, גובהם, השקעות במושכר, אובדן דמי שכירות, היטל השבחה, הטלת חיובים, הפרשי שכר דירה, שינויים במושכר. מצגים ונזקים כספיים נוספים ישירים ועקיפים". (להלן: תביעת הפינוי ו- ההסכמה שניתן לה תוקף של פסק דין או פסק הדין בתביעת הפינוי, בהתאמה. הנ"ל צורפו כנספח ח' לתצהיר הנתבעים וכן כנספח לכתב התשובה).