ת"א 36824-08-14

לפניי בקשת הנתבעת לפסילת המומחה שמונה בתחום האורתופדי בשל היחשפותו למסמך רפואי מיום 20.7.14 שנערך על ידי פרופ' שי שבת.

לטענת הנתבעת, המסמך שצורף ללא ידיעתה למסמכים שהועברו למומחה הינו מסמך מוזמן אשר כולל חיווי דעה באשר לסיכויי החלמתו של התובע, וככזה הוא מהווה חוות דעת אשר אסורה בהמצאה למומחה בית המשפט.

הכרעה:

משעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להורות על פסילת המסמך נשוא הבקשה, וכיוצא מכך ברי כי אין מקום לקבל את הבקשה לפסילת המומחה.

נוכח המגמה ליתן פרשנות מרחיבה למונח "טיפול רפואי", נקבע בפסיקה כי ניתן יהיה לקבוע כי מסמך הינו פסול רק במקרה שבו ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי הוא נערך כל כולו לצורך ההליך המשפטי (ראו רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל, ניתן ביום 30.5.12.

בהתאם לכך נקבע כי אין להרחיב את משמעות המונח "חוות דעת" אל מעבר למסמכים שמתקיימים בהם סממנים מובהקים של חוות דעת כגון: הערכת שיעור הנכות הצמיתה, הערכת סיכויי ההחלמה או ההחמרה בעתיד.

במקרה הנדון וחרף העובדה כי המסמך מפרט בהרחבה את אבחנותיו של האורתופד באשר למצבו האורתופדי של התובע, הרי שנוכח ההגדרה הדווקנית למונח "חוות דעת" אינני סבורה כי ניתן לראות בפירוט האבחנות וההמלצות הכלולות בו "חוות דעת" האסורה בהמצאה.

במסמך לא מצוינים מהם שיעורי הנכות של התובע, והתייחסותו לסיכויי החלמתו של התובע הגיוניים על רקע פנייתו של התובע למומחה לצורך קבלת המלצותיו הרפואיות.

מעבר לכך, ראוי לזכור כי לאור חזקת היושר והמקצועיות העומדת לזכותו של מומחה בית המשפט (ראו למשל רע"א 1548/06 עדי אטיאס נ' ד"ר בלכר מריאן, פורסם ביום 20.04.2006),יש לצאת מנקודת הנחה כי חוות דעת של מומחה בית המשפט תבוסס על בדיקה עצמאית שיערוך לתובע ובהתאם לממצאים האובייקטיבים שיונחו בפניו.