ת"א 36785-08-13 בנק לאומי לישראל בעמ נ' זיתנא מוצרי מזון בע"מ ואח'

העניין שבפני, בקשת הנתבעים לביטולו של פסק דין אשר ניתן בהיעדר הגנה ביום 10.10.2013.

פסק הדין ניתן על בסיס כתב תביעה אשר הוגש בסדר דין מקוצר, ע"ס 889,222, בגין יתרת חובה נטענת בחשבון עו"ש והלוואות אשר נוהלו על שם הנתבעת 1, אצל התובע (בסניף נצרת עילית), חיובים לגביהם ניתנה ערבות מתמדת לא מוגבלת בסכום מטעמו של הנתבע מס' 2, מיום 13.11.11.

ביום 9.10.2013 הוגשה בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה, לאור מסירת כתב התביעה לנתבע 2, עבורו ועבור הנתבעת 1 (שהינו מנהלה), ביום 29.8.2013, ובהתאם ניתן פסק הדין בהיעדר הגנה ביום 10.10.2013.

ביום 6.2.2014 הוגשה על ידי הנתבעים בקשה לביטול פסק הדין. הנתבעים טענו כי כתב התביעה לא נמסר להם מעולם, ולא זומנו כדין, ובהתאם טוענים כי קמה להם עילת ביטול פסק הדין מחובת הצדק; הנתבעים הוסיפו כי לגישתם גם לגופו של עניין סכום התובענה שנוי במחלוקת (המצדיקה לגישתם את ביטול פסק הדין), שכן במסגרת ניהול חשבון הבנק הועמדו בטוחות, ובהם כלי רכב משועבדים אשר נמכרו, תכנית חיסכון אשר מומשה, וכן חויב החשבון בסכום של 278,000 ש"ח שלא כדין, בגין אי כיבוד המחאה, וחיובי ריבית מופרזים, כאשר ארבעה רכיבים אלו אמורים להיות מקוזזים מיתרת החוב.

התובע השיב לבקשה לביטול, ולגישתו יש לדחותה מכל וכל. בכל הנוגע לנסיבות המסירה, הפנה ב"כ התובע לאישורי מסירה ותצהירי מבצע המסירה של כתב התביעה, ויתר על כן, הפנה התובע לכך כי לא רק שכתב התביעה נמסר, אלא שהבקשה לביטול פסק הדין הוגשה באיחור, מאחר ופסק הדין נמסר בחודש אוקטובר 2013, בעוד הבקשה לביטול הוגשה רק בפברואר 2014, כך שבכל מקרה, גם אם היה פגם במסירה הראשונית (אשר התובע אינו מסכים לכך כלל ועיקר), הרי שהיעדר בקשה לביטול בפרק הזמן הנקוב בדין, מכשירה את המסירה לחלוטין.

בהקשר זה, כבר נקבע בפסיקה כי ידיעה על קיומו של פסק דין במשך תקופה ארוכה בעקבות הליכי הוצל"פ שננקטו לביצוע פסק הדין יוצרת מניעות והשתק מלטעון לביטול פסק הדין מחמת אי קבלת התביעה . בש"א (תל-אביב) 161700/08 יוסף ראובני נ' בנק דיסקונט למשכנתאות, סעיף 6 להחלטה (מאגר נבו).