ת"א 36763-03-13 חגבי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

במיקודה של התביעה בפניי עומדת שאלת חיוב הנתבעת בהוצאות שכר טרחת עורך דינו של התובע בגין ייצוגו בהליכים לשם קבלת תגמולי ביטוח בהתאם לפוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה.

מבוא – העובדות הרלוונטיות כפי שהתבררו בהליך בפני בקצירת האומר:

1.התובע יליד 23.10.55, אזרח עובד צה"ל ועובד כללי במקצועו, בוטח ע"י הנתבעת בהסכם לביטוח הכולל בין השאר כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה וזאת בהתאם לפוליסת ביטוח שמספרה 1737793-8 (לעיל ולהלן: "הפוליסה").

2.ביום 9.8.09 נפגע התובע בתאונה וזאת בעיקר בכתפו הימנית ובמפשעה (להלן: "התאונה").

3.בעקבות פגיעתו האמורה, טען התובע לאובדן כושר עבודתו ומשכך פנה אל הנתבעת בתביעה ובמסגרתה טען כי מצבו עונה אחר מקרה ביטוחי, כהגדרתו בפוליסה ומשכך הינו זכאי לתשלום תגמולי הביטוח החודשיים בגין אובדן כושר עבודה וכן הינו זכאי לשחרור מתשלום פרמיות הביטוח החודשיות.

4.הנתבעת דחתה את תביעתו של התובע וזאת במכתבה מיום 11.3.10. אין חולק כי, בין היתר, נטען על ידי הנתבעת שהסיבות לדחיית התביעה נעוצות בהפרת חובת הגילוי הקודמת לעריכת הפוליסה וזאת בשעה שלטענתה התובע סבל מבעיות רפואיות אותן לא גילה לה.

5.לצורך הדיון, אין מחלוקת כי משדחתה הנתבעת את תביעתו של התובע, פנה התובע למשרד עו"ד חיים קליר ושות' (להלן: "ב"כ התובע") וזאת על מנת שיקבל על עצמו את ייצוגו של התובע בהליכים כנגד הנתבעת. עוד אין חולק, לצורך הדיון, כי בין התובע לבין בא כוחו נחתם ביום 13.5.10, הסכם שכר טרחה אשר עיקריו – תשלום סך השווה ל-25% בתוספת מע"מ מכל סכום אשר ישולם לו ע"י הנתבעת כולל לעתיד והכל כמפורט במסגרת ההסכם.

6.בחודש אוקטובר 2010 הוגשה ע"י התובע תביעה בת"א 40095-10-10, במסגרתה טען התובע כי איבד את כושר עבודתו ועתר לחיוב הנתבעת בתגמולים השוטפים בהתאם לפוליסה וזאת עד למועד הגשת התביעה (להלן: "ההליך הקודם").

7.אין חולק כי במסגרת ההליך הקודם, הגיעו הצדדים לכדי הסכם פשרה אשר תנאיו נקבעו במסגרת שטר פיטורין שנחתם ע"י התובע ביום 27.12.10 (להלן: "הסכם הפשרה" או "שטר הפיטורין").