ת"א 3669-12-12 מורד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת, בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת דרכים מיום 4.10.10, התאונה הוכרה כתאונת עבודה וועדה רפואית של המל"ל קבעה את נכותה של התובעת בסופו של יום בשיעור של 15% לצמיתות זאת לאחר שהופעלה תקנה 15 במלואה. אציין, כי קביעת הוועדה הייתה לאחר שהתקיימו מספר וועדות רפואיות לתובעת ולאחר שהתובעת הגישה בקשה להחמרת מצב.

הנתבעת מבקשת להתיר לה להביא ראיות לסתור, ובפיה מספר טעמים:

ראשית, בפני הוועדה שדנה בהחמרת המצב, לא עמד תיקה הרפואי של התובעת, ולפיכך, הוועדה לא הייתה מודעת לעברה הרפואי של התובעת, לרבות שינויים ניווניים מפוזרים עם היצרות המרווחים בע.ש. וכן בעיות בידה השמאלית של התובעת, לרבות כאבים בכתף שמאל, ירידה בכוח הגב בכף יד שמאל והגבלה בזרוע שמאל.

שנית, הממצאים הרפואיים עליהם הסתמכה הוועדה מיום 10.3.13, אינה ממצאים חבלתיים, שכן התובעת אובחנה כסובלת מהם, עוד טרם התאונה הנדונה.

שלישית, הוועדה כלל לא דנה בקשר הסיבתי בין מצבה של התובעת לבין התאונה.

התובעת, מבקשת שלא להתיר לנתבעת להביא ראיות לסתור ומפנה לכך כי בית המשפט ייעתר לבקשה מעין זו, רק במקרים חריגים , כאשר נטען לתרמית או בטלות מעיקרא או כאשר יש טעם עובדתי כבד משקל וחדש- ולטענת התובעת, אין נימוקים אלו מתקיימים בעניינה.

לאחר שעיינתי בכל החומר שהוגש לעיוני ושקלתי את מכלול הדברים, אני בדעה כי במקרה הנוכחי, יש לאפשר לנתבעת להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל, שכן מדובר באחד מאותם מקרים חריגים בהם ייעתר בית המשפט לבקשה מעין זו.

התובעת נפגעה ביום 4.10.10, פנתה לקבלת טיפול רפואי למחרת היום, בתעודת חדר מיון נרשם כי ידוע שהתובעת סובלת מפריצת דיסק והבדיקה שנערכה לתובעת הייתה תקינה, למעט רגישות במימוש עמ"ש מותני, בסיכום נרשם כי אין מדובר בבעיה חריפה והתובעת שוחררה עם המלצה למנוחה למשך שבוע ימים, פיזיותרפיה והוזמנה לביקורת בחלוף שבוע ימים. ביום 10.10.10, נרשם בדו"ח סיכום ביקור כי התובעת מתלוננת על כאבים בע"ש מותני עם הקרנה לרגל ימין, ולדבריה היא סובלת מכך מזה כחודש וחצי ימים ללא סיבה ברורה וללא כל חבלה. בצילום ע"ש מותני שנעשה לה נרשם כי קיימים שינויים ניווניים ב"ש מותני, עם סימני סוקליוזיס מותני עם אלמנט רוטטורי, ללא ממצא טראומטי חריג.

מעיון בכרטיסה הרפואי של התובעת, עולה כי התובעת אובחנה כסובלת מבלט דיסק מרכזי ימני עם חסימה של רצסוס בגובה L4-L5, ב-16.9.10, דהיינו, כ-3 שבועות לפני התאונה נשוא תיק זה, שאז אף התלוננה על כאבים ברגלה הימנית מזה כ-3 שבועות. אציין עוד, כי 2.5.07, נפגעה התובעת בתאונת דרכים בפגיעה מסוג צליפת שוט, לטענתה, והתלוננה על כאבי צוואר, כתף שמאל ושכמות.

מעבר לשאלה האם עמד או לא עמד מלוא תיקה הרפואי של התובעת בפני הוועדות הרפואיות השונות, נראה כי אכן הוועדה לא דנה בעניין הקשר הסיבתי שבין מצבה של התובעת לבין התאונה זאת כעולה מדוחות הוועדות הרפואית לעררים. יצוין כי די בדברי התובעת, לרופא במרפאת החוץ בבי"ח בני ציון ביום 10.10.10, כי היא סובלת מזה כחודש וחצי מכאבים בכאבים בע.ש. מותני עם הקרנה לרגל ימין, כדי להטיל ספק באשר לקשר הסיבתי בין נכותה לבין התאונה.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה ומתירה לנתבעת להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל.