ת"א 3666-01-14 נדא נ' הזימה

ביום 13/4/2014 בהעדר כתב הגנה ניתן פסק-דין לטובת התובע.

כשנתיים לאחר מכן, ביום 10/3/2016 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק-דין, בקשה לביטול פסק-דין ובקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ.

בהחלטה מיום הגשת הבקשה נקבע בין השאר, כי הפקדת 40 אלף ₪ בתיק ההוצל"פ השייך ישכללו עיכוב הליכים.

עד כה, לא הובאו בפני סימוכין להפקדה כאמור.

הבקשה להארכת מועד נסמכת בתצהיר המבקש ובו מוצהר בין היתר, כי דבר פסק-הדין הובא לידיעתו באקראי, שעה שקיבל רשימת תיקי הוצל"פ בעכו (סעיף 4 לתצהיר), כי כתב התביעה והזמנה לדין לא נתקבלו במענו (סעיף 5) ובסעיף 7 מוצהר, לאחר עיון באישור המסירה השייך, כי בהעדרו נמסר הכתב השייך לאשתו, גב' ודיעה.

סעיף 8 מוצהר, כי החתימה המיוחסת לאשתו אינה חתימתה, מעולם היא לא קיבלה בעבורו כתב בי-דין כלשהו, ואף לא חתמה למוסר מטעם המשיב על מסמך כלשהו.

הבקשה נסמכת גם בתצהירה של אשת המבקש המצהירה בסעיף 4, כי כתב התביעה והזמנה לדין כלל לא נתקבלו על ידה וכי החתימה המופיעה על אישור המסירה אינה חתימתה ואין היא יודעת למי שייכת היא.

הבקשה לביטול פסק-דין ולעיכוב הליכים נסמכת אף היא בתצהיר הנ"ל.

תשובת המשיב מיום 23/3/2016 מציעה לדחות את הבקשה ומציינת, כי המבקש נמנע מלצרף תדפיס מרשימת תיקי ההוצל"פ שלו הנזכרת בבקשה שכן אין כל אמת בטענה זו.

אישור המסירה הנזכר בתצהירי המבקש ואשתו נסמך בתצהיר השליח מיום 23/2/2014 והוא מציין את שמה של אשת המבקש ואף צורף כנספח א' לתשובה.

המשיב, כך בסעיף 3 לתשובה עומד על חקירת המצהירים ומציין, כי אין זו הפעם הראשונה בה מתחמק המבקש מקבלת מסמכים ומתכחש להם.

עיון בתצהיר מגלה, כי אין בו פירוט כלשהו של סיכויי הגנתו. האמור שם נטען בעלמא ובלא תימוכין.