ת"א 36626-11-11 אבו עוקסה נ' שחאדה ואח'

האם משכון קודם בזמן שנרשם על מלאי חזירים הוא בר-תוקף, ולכן גובר על עיקול שהוטל על עדר החזירים מאוחר יותר? זו, בתמצית, השאלה המתעוררת בתיק זה.

רקע

התובע, מר פארס אבו עוקסה, תושב הכפר מעיליא (שיכונה להלן גם: "פארס"), הגיש בתיק זה תחילה תובענה למתן פסק דין הצהרתי, ובהמשך זו תוקנה והומרה לתביעה כספית בסך של 500,000 ₪.

בהליך מעורבים גם בני משפחתו של פארס, אשר בהמשך ועל פי הצורך יצוינו בשמותיהם, אלא שכל אימת שנתייחס אליהם או למעשיהם באופן קולקטיבי נכנה אותם "המשפחה" או "בני המשפחה".

כפי שעולה מחומר הראיות, בני המשפחה עוסקים בגידול חזירים. לתובע שתי אחיות, האחת שמה לור, היא הנתבעת מס' 4, והאחרת ורדה. השתיים הן בגיל מתקדם ואינן נשואות. הן מתגוררות בבית אביהן והן תיקראנה לשם הקיצור על פי שמותיהן, דהיינו "לור" ו-"ורדה". החברה שהיא הנתבעת מס' 3 מצויה לכאורה בניהולה של ורדה, שהיא גם בעלת מניותיה, והיא תיקרא להלן "החברה".

מהמסמכים השונים שהוצגו במהלך ההתדיינות ומשאר הראיות, עולה כי בני המשפחה מגדלים את החזירים בנכסים שנשכרו על ידם, בין השאר בכפר יאסיף ובמעיליא. מזה מספר שנים מעורבים בני המשפחה בהליכים משפטיים עם צדדים שלישיים, כאשר נראה כי הם נכשלים פעם אחר פעם באי-ביצוע תשלומים שיש לשלמם, בין השאר כדמי השכירות בגין הנכסים אותם שכרו. ההליכים מאופיינים בתביעות לתשלום החובות הללו, בד בבד עם דרישות לפינוי הנכסים, ובמאבקם של בני המשפחה כנגד נושיהם אלה.

הנתבעת מס'1 בתיק, גב' מאג'דה שחאדה (שתכונה להלן לשם הקיצור: "מאג'דה"), הינה בעלת נכס בכפר יאסיף אותו שכרה החברה לצורך גידול החזירים. מאג'דה אוחזת בפסק דין שניתן לטובתה ביום 15.3.2011 בתיק 29689-03-10 בבית משפט השלום בקריות. פסק הדין כולל חיוב כספי בסך של למעלה מ- 600,000 ₪ וצו פינוי. פסק הדין ניתן כנגד החברה, וכן כנגד ורדה וכנגד ג'יריס, שהוא אבי המשפחה. שלושת הנתבעים הללו כלל לא התגוננו (על אף ארכות שניתנו להם), וכן לא הגישו בקשה לביטול פסק הדין שניתן כנגדם. מאג'דה יוצגה ע"י בתה, עו"ד נאהדה שחאדה, היא הנתבעת מס' 2, אשר להלן תיקרא גם "עורכת הדין" או "הכונסת".

לאחר מתן פסק הדין בתביעה הנ"ל, ומכיוון שהנתבעים הללו לא פרעו את החוב הפסוק, החלה עורכת הדין לפעול כנגדם בהליכי הוצאה לפועל. ביום 3.11.11 ניתן ע"י רשם ההוצל"פ צו לעיקול מלאי החזירים שבדיר החזירים המצוי בנכס של מאג'דה, ולתפיסתם של החזירים ע"י מי מטעמה של עורכת הדין, אשר בהמשך גם מונתה לשמש ככונסת נכסים לעדר שעוקל. ביום 4.11.2011 נתפסו בפועל החזירים שעוקלו. ביום 6.11.11 פנתה עורכת הדין לרשם ההוצל"פ בבקשה ליתן הנחיות ביחס למכירת ומימוש מלאי החזירים שנתפס.

בשלב זה, ביום 9.11.11, הגישה לור לבית משפט השלום בחיפה תובענה שסומנה ה"פ 16897-11-11. התובענה כוונה כנגד החברה, כנגד מאג'דה וכנגד הכונסת. היא התבררה בפני כב' השופטת עדי חן-ברק, ולהלן תכונה "התיק האחר". במהלך ההתדיינות בנוגע לבקשה לסעד זמני שהוגשה בתיק האחר, הגיעו בעלי הדין לידי הסדר זמני שבגדרו הוסכם על מכירת החזירים שנתפסו ע"י הכונסת והפקדת תמורתם בבית המשפט עד להכרעה בשאלת הבעלות עליהם במסגרת פסק הדין שם.

טענותיה העיקריות של לור בתיק האחר היו כלהלן: החברה הפסיקה את פעילותה העסקית ביום 17.7.2009 בשל קשיים כלכליים. כחודשיים לפני כן, היא, כלומר לור, רכשה מהחברה את מלאי החזירים שהיו בחזיריה. על פי הטענה, בעקבות הרכישה מצאי בעלי החיים שנמצא בה בעת שעוקלו, היה בבעלותה המלאה. לור הדגישה כי אין לה כל קשר עסקי לחברה או לפעילותה העסקית ואין היא אחראית לחובותיה. לפיכך, המשיכה לור וטענה, היא זו שזכאית לקבל את תמורת מכירת העדר. מאגד'ה והכונסת מצידן ביקשו לדחות את טענותיה של לור, וטענו כי בעלי החיים שייכים היו לחברה, טענותיה של לור מלאכותיות הן, ועל כן יש לדחותן ולזכות את מאגד'ה במלוא תמורת מכירת העדר.