ת"א 36460-05-14 רוזנברג נ' רשות הפיתוח במובן חוק רשות הפיתוח

1. לפניי תובענה לפירוק שיתוף במקרקעין הידועים כחלקה 3 בגוש 7061 המצויים ברחוב הרצל 93 בתל אביב (להלן – "המקרקעין"). כן נתבקש בתובענה למנות כונס נכסים לצורך מכירת המקרקעין.

המדובר בחלקה בשטח 135 מ"ר. לתובע 29% מהזכויות ולנתבעת 71% מהזכויות. על החלקה בנוי בית חד קומתי בקוי בנין 0, הכולל 7 חדרים. בחלק מהמבנה אוחז דייר מוגן שלפי הטענה פלש לחלק נוסף במבנה.

כן נטען כי המקרקעין כוללים זכויות בניה לא מנוצלות ולפיכך חלוקה בעין תגרום נזק ניכר שכן לא ניתן לממשן ללא פירוק שיתוף.

2. בכתב ההגנה מסכימה הנתבעת לפירוק שיתוף בדרך של מכירת כל המקרקעין במרכז פומבי (סעיף 20), אם כי הנתבעת מבקשת כי המכרז ייערך על ידה ובהתאם לנהליה.

הנתבעת טוענת גם כי בהתאם לתקנות חובת מכרזים, תשנ"ג – 1993, אין היא יכולה למכור את זכויותיה לתובע שכן הוא מחזיק בפחות מ-50% מהזכויות במקרקעין.

3. בדיון שנערך ביום 9.5.16 ניתן פסק דין חלקי בהסכמה לפיו ניתן צו לפירוק השיתוף. ניתנה לצדדים ההזדמנות להגיש טיעון באשר לדרך ביצוע פירוק השיתוף, והטיעונים הוגשו כפי שהוסכם.

4. בטיעוני התובע מבוקש למכור את המקרקעין במכרז שיפוקח על ידי בית המשפט ולא על ידי הנתבעת וכן מבוקש למנות את ב"כ התובע ככונס לביצוע האמור.

בטיעוני הנתבעת מבוקש כי הנתבעת תערוך את המכרז בעצמה בהתאם לנהליה, בעלות פחותה. זו איפוא המחלוקת היחידה הטעונה הכרעה – מי יבצע את המכרז.

5. סעיף 2 לחוק לתיקון סדרי הדין (המדינה כבעל דין), התשי"ח – 1958 קובע כי: