קסוס ואח' נ' קלמה ואח'

רקע

1. תביעה לפירוק שיתוף.

    

   הצדדים להליך הם בעלים במשותף, בחלקים בלתי מסוימים, בחלקת מקרקעין בשטח של 1,033 מ"ר הנמצאת בנהריה, עליה בנויות שתי יחידות מגורים צמודות קרקע, האחת מוחזקת ע"י התובעים והשנייה ע"י הנתבעים, בה הם מתגוררים מזה שנים.

    

   הסכם רכישת הזכויות של הנתבעים, ממי שהיה הבעלים המקורי של כל החלקה, כלל תניה לפיה כל צד שירצה לבנות על מחצית החלקה השייכת לו, חייב לקבל את הסכמת הצד השני ותניה נוספת לפיה, במעמד רישום בית משותף ישמש התקנון המצוי בתוספת לחוק המקרקעין כתקנון מוסכם, אליו תתווסף התניה בדבר הצורך בהסכמת כל אחד מהשותפים, לבנייה של האחר. התובעים, אשר רכשו את זכויותיהם בחלקה יותר משלושים שנה אחרי, מהיורש של הבעלים המקורי, ידעו טרם הרכישה על התניות בהסכם שבין הנתבעים לבעלים המקורי.

    

   בהליך כאן מסכימים שני הצדדים לפירוק השיתוף. המחלוקת היא בדבר אופן הפירוק ובדבר רישום התניה לעניין הצורך בהסכמת השותפים לבנייה, בתקנון הבית המשותף, למקרה ויוחלט כי הפירוק יהיה בדרך של רישום המבנים כבית משותף.

    

   העובדות הדרושות להכרעה – המחלוקת בין הצדדים

    

2. התובעים, בעל ואישה, בעלים של 510/1033 חלקים בחלקה הידועה כחלקה 71, בגוש 18168, רח' וולפסון 40 נהריה (להלן "החלקה"). הנתבעים, בעל ואישה אף הם, בעלים של 523/1033 חלקים בחלקה. הלכה למעשה, מחולקת החלקה לשני חלקים באופן שכל צד משתמש בחלק שלו באופן בלעדי.

    

3. זכויות שני הצדדים בחלקה נרכשו מאת משפחת גל; הנתבעים רכשו את זכויותיהם, בחלק המזרחי של החלקה, ביום 29.9.1980 מאת המנוחים גל אנוצה וחמי ז"ל (להלן: "הבעלים המקורי") ומאז ועד היום הם מתגוררים בבית המגורים שהוקם בחלק זה של החלקה. זכויותיהם של התובעים בחלקה, בחלק המערבי שלה, נרכשו ביום 18.2.13, מבנם ויורשם של הבעלים המקורי, אשר בינתיים אף הוא הלך לעולמו, המנוח דן גל ז"ל, ככל הנראה מתוך מטרה של הריסת הבית הקיים ובניית מתחם מגורים חדש.