ת"א 36405-11-12 שטרן נ' מי גת (2008) בע"מ

האם זכאית התובעת לפיצוי בגין נזק לא ממוני, עקב ניתוק זרם המים מביתה?

רקע וטענות הצדדים

1.התובעת גרה ברחוב התאנה 101 בקרית גת בנכס הרשום על שם מר דב שטרן ז"ל (אביו המנוח של בעלה לשעבר של התובעת). הנתבע מספק מים לנכס כתאגיד מים וביוב של עיריית קרית גת.

ביום 19.11.12 הגישה התובעת בקשה לצו עשה, טרם הגשת התביעה, לחיבור ביתה לאספקת המים. ביום 19.11.12 ניתן צו עשה זמני, במעמד צד אחד, המורה על חיבור הנכס למערכת המים. ביום 22.11.12 הוגש כתב התביעה הכולל עתירה לצו עשה לחיבור המים לנכס ונטען כי התביעה מוגשת על סך 30,000 ₪ מטעמי אגרה. (נוכח ניסוח כתב התביעה נפתח ההליך כתביעה לסעד הצהרתי בלבד ובהתאם נגבתה האגרה).

הנתבעת הגישה ביום 25.11.12 בקשה לדחות את הדיון שנקבע במעמד הצדדים מהטעם כי עם קבלת ההחלטה חוברה התובעת לאספקת המים. ביום 5.12.12 התקיים דיון בסעד הזמני וניתנה החלטה המבטלת את הצו הזמני, תוך 60 ימים ממועד הדיון. הובהר כי כתב התביעה מנוסח באופן שאינו מאפשר השארת הצו הזמני על כנו וראוי לברר המחלוקת במסגרת סעד כספי. בהמשך ניתנו החלטות בדבר תיקון התביעה וביום 27.2.13 ניתן צו מניעה נוסף האוסר על ניתוק המים בנכס. בדיון מיום 4.4.13 ניתן צו המונע ניתוק המים בגין חובות שנוצרו לפני שנת 2009.

2.בכתב התביעה המתוקן עותרת התובעת לפיצוי בסך 30,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה ולילדיה כתוצאה משלושה ניתוקים של זרם המים, אשר בוצעו לטענתה שלא כדין. התובעת הפנתה לנוהל הפעלת הסמכות לניתוק אספקת מים (חוזר משרד הפנים 054/2004 ,להלן: הנוהל) שגובש בשנת 2004 בעקבות עתירות לבג"ץ. לטענתה אספקת המים נותקה בפברואר 2012, 14.10.12 ו- 6.11.12 ללא התראה ובניגוד לדין ולנוהל. לטענתה בעקבות הניתוק הראשון הוחתמה באילוץ על הסדר חוב, למרות שכפרה בנכונות החוב. לטענתה החוב רשום על שם המנוח דב שטרן ולא התגוררה ברציפות בנכס. לטענתה הנתבעת התעלמה מפניותיה ופעלה בכוחניות לניתוק זרם המים שעה שכל מבוקשה היה לברר את מקור החיוב ולדאוג לפרעונו על ידה או על ידי אחרים, בעלי הזכויות בנכס.

3.הנתבעת טוענת כי פעלה כדין בהתאם לסמכותה ומחמת מחדלי התובעת או בעלי הנכס, נצברו חובות בגין שימוש במים שלא הוסדרו. לטענתה נשלחו דרישות תשלום והתראות טרם ניתוקי המים. הנתבעת מפנה לפגישה שהתקיימה במהלך ניהול התיק, ביום 5.2.13, אחריה שילמה התובעת 2,400 ₪ על חשבון חובה. לטענתה מהווה התשלום הודאה בנכונות החיובים אשר טיבם ופירוטם נמסרו לתובעת במספר הזדמנויות ומנגד נמנעה התובעת להציג מסמכים אשר יאפשרו שיוך החוב לאחר או יתמכו בטענותיה בנוגע לזיקתה לנכס או נכונות בעלי הנכס לשלם את יתרות החוב.

4.בתצהיר התובעת חזרה על האמור בכתב תביעתה ובבקשותיה לסעדים זמניים וטענה כי למרות ההליך המשפטי, לא זכתה לקבל פירוט ראוי של יתרות החוב ומקורן. לטענתה אף התשלום בסך 2,400 ₪ נעשה תחת איום ניתוק חוזר ואינו מעיד על הודאתה ברכיבי החוב או חישובו.

מטעם הנתבעת הוגשו תצהירים של מנהלת מחלקת הגבייה, גב' אתי מרציאנו. בתצהיר מפורטים ניתוקי מים בנכס במועדים הבאים:

13.7.09, 26.10.11 (לאחר ביקור נציג בנכס ביום 14.6.11 ומציאת מד מים שלא שייך לנתבעת והותקן על ידי התובעת), 14.10.12, 6.11.12, 11.11.12 (ניתוק חוזר לאחר שהתברר כי התובעת התחברה ללא מד מים, באמצעות "ניפל" ,צינור המהווה בפועל אספקת מים ללא מדידה). התצהיר והתצהיר המשלים מפנים לתדפיסי הנתבע, התראות שנשלחו תוך פירוט הפגישות עם התובעת והתשלומים שבוצעו על ידה.