ת"א 3626-09 עמר ואח' נ' מדינת ישראל- משרד הבריאות ואח'
|
ת"א בית המשפט המחוזי ירושלים |
3626-09
24.3.2016 |
|
בפני השופט: ארנון דראל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובעת: בת שבע עמר עו"ד עמוס גבעון |
נתבעת: מדינת ישראל- משרד הבריאות עו"ד ענבל דרור (פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי) |
| פסק דין | |
|
התובעת, ילידת 1948, קיבלה בילדותה הקרנות נגד מחלת הגזזת. לפי הנטען בכתב התביעה בסריקה מוחית שנערכה לה בשנת 1996, עקב הידרדרות במצבה הרפואי אובחן בראשה גידול מסוג מנינגיומה. הגידול הוסר בניתוח שהתקיים ביום 17.9.1996. עוד נטען כי בשנת 2006 עברה התובעת כריתה של BCC מהקרקפת. לכתב התביעה צרפה התובעת חוות דעת של ד"ר יחיאל היילברון בתחום הנוירוכירורגיה ומאוחר יותר חוות דעת של ד"ר לואיס ויינראוך בתחום העור. התובעת הוכרה כזכאית לפיצוי לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994 (להלן: החוק).
עילת התביעה של התובעת, כתובעים רבים אחרים מבין מי שהוקרנו בילדותם מפני מחלת הגזזת היא הפרת חובת היידוע מצד הנתבעת. התובעת טוענת כי הנתבעת התרשלה בכך שלא יידעה אותה ולא התריעה בפניה שקיים סיכון שהיא תחלה או עתידה לחלות בעתיד עקב ההקרנות שקיבלה בילדותה וכך מנעה ממנה את האפשרות לנקוט במעקב וטיפולים רפואיים.
הנתבעת חולקת על טענות התובעת. היא סבורה כי התביעה התיישנה, שכן לדידה מחלת התובעת אובחנה עוד בשנת 1996 ובסמוך לכך ביום 20.10.1996, היא פנתה בתביעה לקבלת פיצוי. מאז ועד למועד הגשת התביעה חלפו 13 שנים. עוד חולקת הנתבעת על קיומם של נזקים ברי פיצוי. הנתבעת צרפה את חוות הדעת של פרופ' אליהו רייכנטל מטעמה.
שמיעת הליך זה החלה ביום 14.4.2015 בחקירה הנגדית של התובעת ושל ד"ר ויינראוך. המועד לשמיעת המומחים בתחום הנוירוכירורגיה נדחה מספר פעמים עד שהוברר שד"ר היילברון אינו יכול להתייצב לחקירה נגדית. הצדדים הסכימו אפוא, לפי הצעת בית המשפט, לסכם את טענותיהם על בסיס חוות הדעת ללא חקירה נגדית תוך שנשמרת זכותם להתייחס לדברים שאותם השיבו המומחים בעת שנחקרו בפני מותב זה בהליכים קודמים. סיכומי הצדדים נשמעו ביום 9.3.2016, מספר חודשים לאחר שניתן פסק הדין המנחה בע"א 1535/13 מדינת ישראל נ' איבי (3.9.2015) (להלן: עניין איבי) ועל כן חלק מהסוגיות העומדות על הפרק אינו נצרך עוד להכרעה.
כפי שאפרט להלן מצאתי כי יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות ועל כן אמנע מפירוט רחב של הדברים. בנוסף אפנה לדברים שכתבתי בהליכים הקודמים שבהם דנתי באריכות בשאלת ההתיישנות. יש אפוא לראות את הניתוח שנעשה בת.א. 3236/09 מאיר נעים נ' מדינת ישראל (11.3.2014) כחלק בלתי נפרד מפסק דין זה (פסק הדין נעים היה אחד מפסקי הדין שערעור עליהם נדון בפרשת איבי).
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|