חביב נ' בלפור 72 (2008) בע"מ

לפני תביעת התובע לביטול עסקת מכר מקרקעין שנחתמה ביום 25.3.2019 בין הנתבעת כקונה לבין התובע כמוכר (להלן: הסכם המכר), נוכח טענותיו להטעיה, עושק וחוסר תום לב.

רקע

1. הנתבעת היא חברה העוסקת ביזום נדל"ן, ובעליה הוא מר משה אהרוני (להלן: אהרוני).

2. משה חביב ז"ל, אביו המנוח של התובע (להלן: האב המנוח), שנפטר ביום 11.7.2015, היה אחד מהבעלים במושע של מקרקעין בשטח 1001 מ"ר, הידועים כחלקה 257 בגוש 7146 המצויים ברחוב אוסקר שינדלר 2 בבת ים (להלן: הנכס ו- המקרקעין). שיעור חלקו של האב המנוח במקרקעין היה 23%.

   התובע, אמו ואחיו הם היורשים של האב המנוח בחלקים שווים, 1/6 לכל אחד, וזאת מכוח צו ירושה והסכם חלוקת עזבון שנחתם בין בני המשפחה ביוני 2018.

   האב המנוח ובני משפחתו היו יורשי עזבונו של חיים נתן חביב ז"ל, אחיו של האב המנוח (להלן: הדוד) שבעת פטירתו היה, בין היתר, הבעלים של בניין ברחוב בלפור 2, בת ים הידוע כגוש 7146 חלקה 256 (להלן: הבניין). הבניין והמקרקעין הם נכסים גובלים.

3. בית המשפט לענייני משפחה מינה מנהל עזבון בעניינו של הדוד (ת"ע 15557-05-12). בחלוף 6 שנים מהמינוי, עת חובות העזבון לא שולמו ונכסי העזבון לא חולקו – ביום 8.8.2018 שוחרר מנהל העזבון מתפקידו ובית המשפט מינה את עורכי הדין נדב לב ופיני יניב ככונסי נכסים (להלן: כונסי הנכסים) למכירת הבניין, וכן לתשלום חובות העזבון וחלוקת יתרת הכספים ליורשים.

4. בסמוך לפני מועד זה ניהלו התובע ובני משפחתו משא ומתן עם הנתבעת וחברה נוספת. ביום 14.8.2018 נחתם הסכם קומבינציה לפיו מכרו התובע ובני משפחתו חלק מזכויותיהם בבניין ובמקרקעין לנתבעת ולחברה הנוספת. במסגרת הסכם זה הוסכם שהנתבעת תלווה לתובע ובני משפחתו סך של 2 מיליון ₪, בחלקים לא שווים (להלן: הסכם הקומבינציה).

5. לימים כונסי הנכסים פרסמו הצעה לרכישת הבניין ולאחר שהוגשו הצעות רכישה, התקיימה התמחרות בין המציעים ובכללם הנתבעת. במסגרת ההתמחרות הסתמכה הנתבעת באמצעות מר אהרוני על הסכם הקומבינציה והכריזה כי היא רכשה חלק מהנכס. בסוף הליך ההתמחרות הציעה הנתבעת את המחיר הגבוה ביותר והוכרזה כמנצחת בכפוף לאישור בית משפט. לאחר קיום הליך ההתמחרות, דיווחו הכונסים לבית המשפט לענייני משפחה על ההצעה הזוכה, ופנו לבית המשפט בבקשה לקבוע שהסכם הקומבינציה אינו בתוקף. ההתמחרות אושרה על ידי בית המשפט ביום 5.12.2018.

6. כאמור, ביום 25.3.2019 נחתם הסכם המכר בין הנתבעת לבין התובע לפיו רכשה הנתבעת מהתובע 1/30 מהמקרקעין תמורת הסך של 300,000 ₪.

7. לטענת התובע חתימת הסכם המכר נעשתה תוך הטעייתו וניצול מצבו הכלכלי באותה העת.