ת"א 36209-05-15 עיסא ואח' נ' מוסטפא

זוהי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה. לאחר עיון בבקשת המבקש ותגובת המשיבים, אני קובעת כלהלן:

1. ראשית אומר כי, בניגוד לטענת המבקש לפיה פסק הדין הומצא לו בתאריך 06.12.15, המועד בו לטענתו התייצב במשרד בא כוחו, אלא שתוכן אישור המסירה (נספח ד' לתגובת המשיבים) מלמדנו כי פסק הדין הומצא לידי אשתו של המבקש, עוד ביום 18.11.15, כך שאת הבקשה לביטול פסק הדין היה על המבקש להגיש עד ליום 18.12.15. הבקשה הוגשה לבית המשפט ביום 04/01/16, באיחור, ולכן היה על המבקש להגיש בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין. המבקש לא הגיש בקשה כזו, מכאן, ומשלא הוגשה כל בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין הרי שיש להורות על דחיית הבקשה.

2. אך גם אם ניתן לראות במה שנרשם בסוף הבקשה, כבקשה להארכת מועד, הרי מדובר בבקשה שהועלתה ללא כל נימוק או טעם מיוחד, וטענתו של ב"כ המבקש לפיה הבקשה שנערכה ביום 06.12.15, לא נקלטה במערכת נט המשפט, נטענה באופן סתמי, ואין לראות בה כטעם מיוחד. משלא הצביע המבקש על טעמים מיוחדים להארכת המועד הרי שאין לקבל את הבקשה להארכת מועד, ככל וניתן לראות במה שנרשם בסוף הבקשה כבקשה להארכת מועד, ואין לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין.

3. יחד עם זאת, ולאחר שעיינתי בבקשה לגופה ועל מנת לתת למבקש את יומו בבית המשפט, מצאתי לדון בבקשה לגופה.

    

4. בניגוד לטענת המבקש, אין חולק כי האחרון קיבל לידיו את כתב התביעה במועד, וזאת כפי שניתן לראות באישור המסירה ותצהיר המוסר שצורפו לבקשת המשיבים למתן פסק דין (נספחים ג' לתשובה), מהם עולה כי כתב התביעה הומצא לאשתו של המבקש. טענתו של המבקש לפיה המעטפה אשר הומצאה לאשתו, הכילה פסק דין קודם שניתן כנגדו, נטענה בעלמא.

5. מכאן, המסקנה כי כתב התביעה נמסר למבקש כדין, אשר בעקבותיו לא הגיש האחרון כתב הגנה, כך שאין לומר כי עומדת למבקש זכות לביטול פסק הדין מחובת הצדק, בגין אי ביצוע המסירה כדין.