ת"א 36189-04-15 קיבוץ עין גב נ' המשרד להגנת הסביבה ירושלים

החלטה זו עניינה בשאלה האם להתיר למדינה/המשיב הגשת ראיות ו/או אסמכתאות נוספות לאחר שכבר נשמעו טענות הצדדים והוגשו ראיותיהם ולאחר שכבר נערך ביקור במקום במסגרת התיק דנן.

מדובר במסמכים המתייחסים להליך הסדרה תכנוני בו נקט המבקש העותר לביטול צו ההסרה המנהלי מכוח חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד- 2004, שהוציאה המשיב/המדינה.

המדינה, אשר מטעמה הוגשו מסמכים אלה במצורף לסיכומיה, טוענת כי צירוף המסמכים בא בגדר גילוי נאות וחשיפת מכלול הפרטים בפני בית המשפט, כאשר מדובר בהליך מינהלי שבגדרו ניתן לצרף ראיות מנהליות נוספות המחזקות את סבירות החלטת המדינה והגינותה. לגישתה, משעסקינן בהליך מינהלי שאינו הליך אזרחי, אין תחולה לדיני הראיות החלים על הליך אזרחי ובמקומו חל 'מבחן הראיה המינהלית' השאוב מהדין המינהלי. המדינה מתנגדת להפיכת ההליך דנן, מהליך מינהלי להליך אזרחי, זאת על ידי דרישת המבקש להבאת תצהירים וניהול חקירות והוכחות. ובכך, היא מתנגדת למחיקת הפרק שבסיכומיה העוסק בהתפתחויות שחלו מאז הסיור בשטח (סעיפים 7-20 לסיכומיה) מאחר והתפתחויות אלה מלמדות על סבירות החלטתה.

לחלופין נטען, כי במידה ותינתן הוראה למחיקת סעיפים אלה מסיכומיה של המדינה, יש לתת הוראה מקבילה המורה על מחיקת סעיפים 20-29 מסיכומי המבקש המתייחסים להתפתחויות אלה. המדינה התייחסה לסוגיית ההיתכנות התכנונית אליה הפנה המבקש בסיכומיו, וטענה כי ככל שתתבצע הסדרה תכנונית בעתיד הרחוק- שאינו ידוע ואינו קצוב, הרי שתישמר האפשרות להקמה מחודשת של המתקנים והגדרות מושא צו ההסרה. בהקשר זה, הפנתה המדינה לפסק דין שניתן במסגרת צ"א 15265-01-15 שיוביץ נ' המשרד להגנת הסביבה (23.3.15), פיסקה 104).

המבקש מצדו מתנגד להוספת עובדות וראיות חדשות בשלב הסיכומים, ללא שנתקבלה רשות בית המשפט לכך, מבלי שניתנה לו הזדמנות להתעמת עם ראיות אלה ולחקור את המעיד עליהן בחקירה נגדית. לשיטתו, מדובר בהצגה חלקית ומעוותת של ההליכים בפני מוסדות התכנון והבניה.

לחלופין, עותר המבקש להגשת העובדות החדשות באמצעות תצהיר ערוך כדין ולקבוע דיון הוכחות נוסף על מנת לאפשר לו לחקור את המצהיר מטעם המדינה על גרסה עובדתית חדשה זו, וזאת ככל שיורה בית בית המשפט על התרת צירוף הראיות החדשות והעובדות כאמור לעיל.

עוד נטען, כי מדובר בהליך מכוח חוק שמירת הסביבה החופית שהינו יצור כלאיים. לשיטת המבקש, הליך זה אינו ניתן לאפיון מובהק כהליך מינהלי ולטענתו מדובר דווקא בהליך אזרחי. אף אם עסקינן בהליך מינהלי, הרי שגם בהליך כזה בעל דין נדרש להביא את ראיותיו בתצהירים במועדים הקבועים לכך, ואין בסיס להבאת ראיות חדשות בשלב הסיכומים ללא נטילת רשות בית המשפט. המבקש הפנה להוראות סעיף 15 לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדר דין), התשס"א-2000 ולפיו בית המשפט דן בעתירה על פי ראיות שיובאו בתצהירים. בנוסף נטען ע"י המבקש, כי סוגיית ההיתכנות התכנונית או העדרה רלוונטית לאתר 'שטח ההרחבה במסעדה' ואינן קשורות כלל ליתר המוקדים הנכללים בהליך דנן.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בעניין העלאת טענות חדשות בשלב הסיכומים, לרבות צירוף מסמכים בנוגע להליך הסדרה תכנוני בו נוקט המבקש, להלן החלטתי:

ההליך המתנהל בפניי הינו הליך על פי חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004 בגדרו עותר המבקש לביטול צו הסרה בהתאם לסעיף 10 לחוק הנ"ל שהוצא על ידי המשיב מכוח סעיף 9 לחוק.