ת"א 36179-09-11 דבורי נ' גבעתי

רקע עובדתי:

1. בשנת 2007 החליטה התובעת למכור את דירתה ולקנות דירה קטנה יותר, ולשם עריכת עסקאות אלו פנתה לסוכנות תיווך "רותם עסקאות". סוכנות התיווך מצאה לדירתה של התובעת קונים, מצאה לתובעת דירה חלופית לרכישה, וגם המליצה על עורך דין – הוא הנתבע.

2. התובעת והנתבע קבעו כי הנתבע ייצג את התובעת בשני ההסכמים. המועד לחתימה על שני ההסכמים נקבע ליום 12.12.07 במשרדו של הנתבע, וכך היה. בשני ההסכמים ייצג הנתבע את שני הצדדים להתקשרות.

3. לצורך תובענה זו חשוב לעמוד על שניים מהתנאים שהוסכמו על פי הסכם המכירה:

   א. התובעת התחייבה לפנות את הדירה עד ליום 1.7.08;

   ב. התשלומים יהיו צמודים לשער הדולר במועד התשלום.

   לעומת זאת בהסכם הרכישה ההתחייבות היו שונות:

   א. בעלי הדירה התחייבו למסור את הדירה החדשה לידי התובעת רק ביום 15.7.08

   ב. התשלומים יהיו צמודים לשער הדולר במועד התשלום, אך תהיה רצפה לשער הדולר וערכו לא יפחת מסך של 3.80 ₪.

   טענות הצדדים:

4. התובעת טוענת כי התובע לא מילא אחר חובותיו כעורך דין והפר את חובות האמון והזהירות כלפיה, ונהג ברשלנות, כאשר לא הסביר לה את ההבדלים בין החוזים ולא מנע ממנה לחתום על התנאים שצויינו לעיל. כפועל יוצא מכך נגרמו לתובעת לטענתה הנזקים הבאים: שער הדולר ירד אל מתחת ל- 3.80 ₪ והפרש השערים הצטבר לסך של 70,000₪, בנוסף על הנתבע להשיב לידה את שכר הטרחה ששילמה לו בסך של 4,500 ₪ ולפצות אותה בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה, בין היתר מכך שנאלצה לפנות את ביתה שבועיים לפני שקיבלה את הדירה החדשה, בסך של 75,500 ₪.