ת"א 36176-04-10 מזאוי נ' מועצה מקומית ריינה

כללי

1. התובע, יליד 7.8.60 נפל, לטענתו, ביום 29.4.03 כאשר פסע על הכביש הסמוך לביתו ולמקום עבודתו וזאת בשל בור בכביש.

   ממקום האירוע פונה התובע על ידי אחיו, אשר עבד בנגריה הסמוכה, לבית חולים "המשפחה הקדושה" בנצרת.

   בבית החולים, אליו הגיע בשעה 18:56, מסר התובע כי נפל ברחוב כשעה קודם להגעתו לבית החולים. אובחנה אצלו פריקה אחורית של מרפק שמאל ובשל כך בוצעה החזרה סגורה של המרפק והותקן סד גבס. שבוע לאחר מכן, הוסר סד הגבס. בהמשך, הופנה לטיפולי פיזותרפיה. התובע הציג מסמכים רפואיים המתעדים טיפולים ובדיקות עד לחודש אוגוסט 2003.

2. הנתבעת טענה כי התובע לא עמד בנטל להוכיח את תביעתו, בין היתר מאחר שהמדובר בעדות יחידה שאינה נתמכת בדבר. הנתבעת הוסיפה וטענה כי התביעה הוגשה יומיים בלבד קודם למועד התיישנותה וכי בכך גרם לה התובע לנזק ראייתי. לחילופין, טענה הנתבעת כי אם תוטל עליה חבות, אזי יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור משמעותי לאור היכרותו את המקום.

   אומר מיד, התובע הכחיש את טענת הנתבעת, כי לא פנה אליה קודם להגשת התביעה. התובע טען כי פנה גם בעל פה, אך גם בכתב, באמצעות עו"ד. מנגד, לא נשמעה תגובה הולמת. כך גם לטענת התובע, מצב הכביש היום, כפי שהיה, כך שלא ברור איזה נזק ראייתי, אם בכלל, נגרם לה לנתבעת בשל עיתוי הגשת התביעה. לפיכך, טענה זו של הנתבעת, איני מוצאת לקבל.

   נסיבות האירוע

3. מטעם התובע העידו התובע בעצמו, אחיו וכן אשתו.

   באירוע עצמו נכח התובע בלבד (ראו עמ' 10 ש' 15). אחיו, בעל נגריה אשר אצלו עבד התובע, שהה אותה עת בנגריה. לאחר נפילת התובע, בכביש הסמוך לנגריה, נכנס הוא אל תוך הנגריה ובהמשך, הצביע לאחיו על מקום הנפילה.