ת"א 36045-07-16 סולימאן מוחמד ובניו בע"מ נ' שיכון ובינוי - סולל בונה תשתיות בע"מ ואח'

בקשה לסעד זמני של עיכוב מימוש ערבות בנקאית אוטונומית. מימוש הערבות אמור להיות מבוצע היום לכל המאוחר; הבקשה תינתן אפוא על דרך הקיצור, בהמשך לדיון שהסתיים לפני זמן קצר.

1.המבקשת והמשיבות 2-1 (להלן: המשיבות) התקשרו בשנת 2014 בהסכם שלפיו המבקשת תשמש קבלן משנה של המשיבות בביצוע עבודות בניה שמבצעות המשיבות עבור החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ בחיבור שבין כבישים 65 ו-85. אומדן התמורה – כ-31 מיליון ₪. כחלק מהוראות ההסכם שבין הצדדים התחייבה המבקשת למסור ערבות בנקאית אוטונומית בלתי מותנית, שנקבע כי המשיבות תהיינה רשאיות לחלטה במקרה של הפרת הוראה מהוראות ההסכם. ערבות כזו, שסכומה מיליון ₪, הועמדה בידי המשיב 3 (להלן: הבנק) בחודש אפריל 2014, ותוקפה עד יום 31.8.15 (להלן: הערבות). לבקשת המשיבות (והמבקשת מדקדקת: שלא בכובען המדויק כמיזם האחראי על הפרויקט) הוארך תוקף הערבות עד יום 31.8.16. נוסחה: ערבות כלפי המשיבות להבטחת הסכום של מיליון ₪ "המגיע או עשוי להגיע לכם מכל עילה שהיא מאת [המבקשת] בקשר עם הבטחת ביצוע עבודות בכביש 65-85". התשלום, הובטח, כמקובל, הוא "מבלי להטיל עליכם לבסס את דרישתכם".

2.ביום 19.7.16 הגישה המבקשת בקשה לצו ארעי ולסעד זמני, טרם תביעה, לעיכוב מימוש הערבות. היא מציינת סכסוכים עם המשיבות הנסבות על העבודות, עוד במהלך שנת 2015. המשיבות אף ביקשו סילוק ידה של המבקשת מן העבודות, בחודש נובמבר 2015. צורפו מספר התכתבויות נוספות, האחרונה בהן מכתב המשיבות מיום 15.3.16, המציין חוב של המבקשת כלפי המשיבות בסך של כ-3.9 מיליון ₪. מה אירע עם אותו חוב נטען, לא צוין. המבקשת מוסיפה ומציינת כי המשיבות פנו לבנק בדרישה למימוש הערבות או הארכת תוקפה בשנה, ביום 15.6.16, בדיוק כפי שעשו שנה קודם לכן (נספחים 3 ו-7 לבקשה). מה עלה בגורל המכתב – לא פורט. בכל מקרה, ביום 14.7.16 פנו המשיבות בדרישה נוספת לבנק, והפעם לא למימוש ולחלופין לארכה, אלא בפשטות – מימוש.

3.טוענת המבקשת, החפצה בעיכוב המימוש, בתמצית ואם נסכם עיקרי טענותיה:

(א)המבקשת חטאה כיוון שלא התייחסה למנגנון יישוב הסכסוכים האלטרנטיבי שהוסכם בסעיף 27 להסכם, להבאת המחלוקת לפי מנהל האיזור מטעם המשיבות, קודם לפניה לבית המשפט. מנגנון זה, לשיטת המבקשת, חל גם על מימוש הערבות.

(ב)הערבות המקורית פקעה, לטענת המבקשת. בקשת ההארכה הראשונה של הערבות לא נחתמה בידי המשיבות, כי אם בשם "מיזם משותף כביש 65/85", שזכרו לא בא בכתב הערבות. המבקשת סבורה שחריגה זו מפקיעה את הערבות ומחייבת את הבנק שלא לממש את הערבות, נוכח עקרון ההתאמה.

(ג)המבקשת טוענת לקיום חריג הנסיבות המיוחדות לעקרון העצמאות של הערבות: המשיבות נוהגות בחוסר תום לב, וכל מטרתן ללחוץ על המבקשת, שסיימה עבודתה כהלכה לפני חודשים רבים.

(ד)המבקשת טוענת עוד שבמקרה דנן קיימת זיקה הנלמדת מן הערבות עצמה בין מימוש הערבות ועסקת היסוד, ונוכח המחלוקת ביחס לחובות הצדדים מכוח עסקת היסוד, יש לעכב את המימוש.

(ה)מאזן הנוחות מחייב היעתרות לבקשה, שכן המשיבות לא הדגימו בהילות במימוש וכספי הערבות אינם נחוצים לה כנראה, בעוד שהמימוש יפגע במוניטין של המבקשת.

4.נוכח עיתוי מימושה הצפוי של הערבות, יום 21.7.16, הוריתי על קיום דיון בבוקרו של יום זה. אפשרתי למשיבות, בסד הזמנים ההדוק, להגיב בתמציתיות אם רצונן בכך. המשיבות, באופן המקל על הדיון, הגישו חלף זאת תגובה מפורטת להפליא, ובה הן דוחות את טענות המבקשת. ככלל, עומדות הן על הפסיקה הנרחבת השוללת עיכוב מימושן של ערבויות בנקאיות אוטונומיות. בפרט, לטענות המבקשת, מציינות הן בתמצית ואם נסכם עיקרי טענותיהן:

(א)מנגנון יישוב הסכסוכים אינו רלבנטי, שכן מנהל האיזור היה מעורב במחלוקות שבין הצדדים וחיווה דעתו. בכל מקרה, המנגנון אינו חל ולא הגיוני שיחול על מימוש הערבות. המבקשת אף לא פעלה ליישוב הסכסוכים בדרך חלופית, עד שהגיעה לבית המשפט עתה.

(ב)לטענת בעניין הארכת הערבות: ראשית, ה"מיזם" הוא המשיבות שתיהן יחד, כמוגדר מפורשות בהסכם. שנית, אם הייתה למבקשת תלונה, היה עליה להעלותה לפני שנה, לא עתה.

(ג)לטענת הנסיבות המיוחדות: מימוש הערבות קשור בטבורו לעסקת היסוד ולחובות המבקשת הנטענים מכוחה.