ת"א 35850-03-14 דרוקמן נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ ואח'

1. בפניי בקשה לפסילת מסמך שנערך על ידי ד"ר גולדריי ביום 9.10.13 (להלן – המסמך).

רקע

2. התובעת הגישה נגד הנתבעות תביעה לפי חוק לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975, בגין נזקים שנגרמו לה עקב תאונת דרכים שאירעה ביום 8.6.13. לפי האמור בכתב התביעה, התובעת ילידת 1934 (בת 79 במועד התאונה), נפגעה כתוצאה מהתאונה פגיעה רב מערכתית קשה ובכלל זה נגרמו לה שברים מרובים באגן, שבר בצוואר הירך ושבר פתוח בשוק ימין. התובעת הפכה סיעודית ונזקקת להשגחה, סיוע וטיפול צמוד משך כל שעות היממה. ביחד עם כתב התביעה הגישה התובעת בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחומי האורטופדיה, הנוירולוגיה והפסיכוגריאטריה וצירפה מסמכים רפואיים שונים להוכחת טענותיה.

3. ביחד עם הגשת כתב ההגנה והתגובה לבקשה למינוי מומחים, הגישו הנתבעות בקשה זו לפסילת המסמך.

טענות הצדדים

4. לטענת הנתבעות, המסמך שערך ד"ר גולדריי הינו בגדר חוות דעת ולא נערך במסגרת הטיפול שניתן לתובעת. לפיכך, יש לפסלו. המסמך גם אינו נחוץ למומחה מטעם בית המשפט, ככל שימונה. באשר, צרכי התובעת מיד עם שחרורה מבית החולים השיקומי אינם רלוונטיים לשיעור נכותה הצמיתה, והם ייקבעו על ידי המומחה מטעם בית המשפט ולא על ידי ד"ר גולדריי.

5. לטענת התובעת, ד"ר גולדריי בדק את התובעת בטרם שחרורה מבית החולים השיקומי והמליץ על מעקב רפואי צמוד וטיפולי פיזיותרפיה. המסמך אינו בגדר חוות דעת. אין בו קביעת אחוזי נכות והוא מופנה לרופא המטפל. בנסיבות העניין לא ניתן לקבוע כי מדובר במסמך שנערך כולו לצורך ההליך המשפטי. בכל מקרה, יש לסמוך על ניסיונו ועל הידע המקצועי של המומחה שידע לבדוק ולמיין את האינפורמציה שנמסרת לו על סמך בדיקות שהוא רואה, על סמך החומר הרפואי שהוא מקבל ועל סמך ההתרשמות המקצועית שלו.

6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, על מנת לחסוך בהליכים מיותרים ובהוצאות מרובות, הצעתי לצדדים להסכים למחיקת הבקשה לפסילת המסמך, ללא צו להוצאות. התובעת הסכימה להצעת בית המשפט. אך, הנתבעות עמדו על בקשתן לפסילת המסמך.

דיון והכרעה

7. על פי תקנה 2 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז- 1986, נפגע הטוען בכתב תביעתו לעניין נכותו הרפואית שעליה לא חל סעיף 6 (ב) לחוק או לעניין כל נושא רפואי שאינו נכות, לרבות דרכי שיקומו, יצרף לכתב התביעה, בין היתר, העתק של סיכומי המחלה מתיק המוסד הרפואי שבו היה מאושפז. "לא אושפז הנפגע במוסד רפואי או שהוא טוען לנכות או לעניין נושא רפואי אחר שאינם מתבטאים בסיכומי המחלה, יצרף לכתב התביעה מסמך שנערך לצורך טיפול רפואי בו ושיש בו ראיה לעניין טענותיו."

8. הלכה פסוקה היא כי: "תכלית התקנות למינוי מומחים היא להגשים את תכלית חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: החוק). תכלית החוק היא לאפשר לנפגע להיות מפוצה על כל פגיעה, נפשית או גופנית, שנפגע בה בתאונת דרכים. הדרך לכך היא מינוי מומחים שיקבעו את מהות פגיעתו ומידתה, את השלכותיה ואת הדרכים והצרכים לריפויו ולשיקומו של הנפגע. לתכלית זו יש לאפשר לו להביא לפני בית המשפט כל מסמך שיש בו כדי להצביע על נכות, על קיום בעיה רפואית, על צורך לטיפול רפואי או על צורך בשיקום... אין להצר את צעדי הצדדים ואין להגביל את אופק בית המשפט בבואו לשקול אם ראוי למנות מומחה רפואי או שיקומי אם לאו, ואם כן באיזה תחום. כל חסימה של הזרמת אינפורמציה לבית המשפט מקשה על הפעלת שיקול הדעת תוך ראיה מקפת." (רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור, פ"ד מט(4) 865, 870 (1996). (ההדגשות הוספו- י.ג.)).